העיתון המקצועי לענייני מסים

עורכים מקצועיים: יעקב גולדמן, עו"ד. אורי גולדמן, עו"ד
מנהל מערכת: אורי גולדמן, עו"ד

יום ו' 07.08.2020

תסדיר: 2020-08-07

קיזוז רווח הון אחר מול הפסד מירידת ערך בשער המטבע

גירסה להדפסהגירסה להדפסה
מספר הגיליון: 
712
תאריך: 
04/09/2014
ביום 4.11.2013 הגישו הצדדים הודעה על הסדר דיוני, לפיה בשלב זה, תוכרע השאלה: האם במסגרת סעיף 92 לפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה"), יש להתיר בקיזוז כנגד רווחי הון אחרים את מלוא הפסד ההון, כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה, הנובע ממכירת ני"ע הנסחרים בחוץ לארץ (להלן: "ני"ע חוץ"), לרבות הפסד הון שנוצר במקרה של ירידה בשער המטבע.
המערערת עוסקת בניהול תיקי השקעות ובכלל זה מנהלת עבור לקוחותיה מסחר בני"ע חוץ שערכן נקוב במט"ח. בעת מימוש ני"ע ע"י לקוחותיה חייבת המערערת בניכוי מס במקור, ועל כן, ולצורך חישוב ניכוי המס התחשבה המערערת במלוא ההפסדים שנוצרו ללקוחותיה ממימוש ני"ע חוץ ובכלל זה חלק מההפסד אשר נבע מירידה בשער מט"ח.
 
לטענת המשיב, כשם שרווח הנובע מעליית שער מט"ח אינו חייב במס כך אין לקזז הפסד הנובע מירידת שער מט"ח. מנגד טוענת המערערת, כי מכירת ני"ע חוץ הינה בגדר עסקה אחת אשר לצורך קיזוז הפסד לפי סעיף 92(א)(1) לפקודה, אין לפצל אותה לשתי עסקאות, ועל כן, ניתן לקזז הפסד הנובע ממכירת ני"ע חוץ ובכלל זה הפסד הנובע מירידת שער מט"ח בו נרכש ני"ע.
 
בביהמ"ש המחוזי בתל אביב – כב' הש' מגן אלטוביה:
 
ביהמ"ש קבע, כי סעיף 92(א)(1) לפקודה יוצר הקבלה בין הפסד הון ורווח הון לצורך קביעת הזכאות לקיזוז הפסד הון, וקובע, כי במקום שהפסד ההון אילו היה רווח הון היה חייב במס ניתן יהיה לקזז את הפסד ההון.
 
לגישת המשיב, לצורך דיני הקיזוז, במכירת ני"ע חוץ גלומים שני מרכיבים שיש לראות כל אחד מהם "כנכס" נפרד. רכיב אחד, הינו ני"ע שהרווח או ההפסד שבו נובעים משינוי בשער ני"ע. רכיב שני, הינו מט"ח שהרווח או ההפסד שבו נובעים משינוי בשער מט"ח.
המערערת טוענת, כי "הפסד הון" ממכירת נכס הינו 'יחידה שלמה' אשר גורלו יקבע בהתאם להיות מכירת הנכס כעסקה שבמהותה חייבת או פטורה". בהתאם, אין לפצל בין ני"ע לבין מט"ח בו הוא נקוב.
 
ביהמ"ש קבע, כי נוכח ההגדרה של המונח "נכס" לפיה "כל זכות או טובת הנאה" יכולים לבוא בגדרו של נכס, ניתן לקבל את גישתו של המשיב, לפיה במכירת ני"ע חוץ גלומים למעשה שני נכסים. נכס אחד הינו ני"ע חוץ, אותו רכש הנישום לפי שער ידוע ביום הרכישה וביחס אליו ניתן למדוד רווח והפסד הנובעים משינויי שער ני"ע בבורסה בה הוא נסחר. נכס שני, הינו מט"ח בו נקוב ני"ע אשר גם ביחס אליו ניתן למדוד רווח והפסד הנובעים משינויי שער מט"ח ביחס לשקל הישראלי. לטענת המערערת אדם הרוכש מניית Facebook מצפה לתוחלת רווח בהתאם לביצועי החברה התפעוליים ולא בהתאם "לשער המטבע שנקבע לצורכי חישוב הסכום האינפלציוני". שער המטבע בו מדובר במקרה של רכישת מניית Facebook, מגלם אפשרות לרווח או הפסד מקום שהמשקיע רוכש את המניה הנקובה בדולר ארה"ב בשקל ישראלי, וכפי שפורט לעיל, מדובר במרכיב המושפע מגורמים שונים שלא בהכרח קשורים לגורמים המשפיעים על שער המניה. כאשר יש ירידה בשער מט"ח ביחס לשקל הישראלי, בהכרח נגרם הפסד למשקיע הישראלי. זאת, ללא כל קשר לביצועי המניה בבורסה. על כן, לא מקובלת על ביהמ"ש טענת המערערת לפיה "השקעה בני"ע חוץ דוגמת מניית Facebook אינה השקעה במט"ח אלא השקעה בני"ע". בנסיבות, גם בני"ע וגם במט"ח בו נקוב ני"ע גלומות אפשרויות של רווח והפסד, ואין חולק שניתן להבחין בהפסד או ברווח הנובע מכל אחד מרכיבים אלה.
ביהמ"ש קבע, כי ניתן להבחין בין רכיב ני"ע חוץ לבין מט"ח בו הוא נקוב, ולראות בכל אחד מהמרכיבים האלה נכס נפרד, ועל כן, אפשר שבמקרה של הפסד הון הנובע ממכירת ני"ע חוץ, יש להקביל בין הפסד הון הנובע מהשינוי בשער ני"ע לבין רווח ההון הנובע מהשינוי בשער ני"ע ובהתאם לקבוע אם הפסד ההון ניתן לקיזוז. בנוסף או במקביל, יש להקביל בין הפסד הון הנובע מהשינוי במט"ח בו נקוב ני"ע ביחס לשקל לבין רווח ההון הנובע מהשינוי במט"ח בו נקוב ני"ע ביחס לשקל ובהתאם לקבוע אם הפסד ההון ניתן לקיזוז.
 
לטענת המערערת, הלכה פסוקה היא שיש להעדיף פרשנות המרחיבה את זכות הקיזוז, ועל כן, יש לפרש את הוראות סעיף 92(א)(1) באופן שיאפשר קיזוז הנובע מירידת שער מט"ח ביחס לשקל הישראלי.
דיני הקיזוזים והשיקולים להרחבת הזכות לקיזוז הפסדים נדונו בע"א 2895/08 פקיד השומה למפעלים גדולים נ' חברת מודול בטון השקעות בתעשייה בע"מ (להלן: "עניין מודול"). בעניין מודול, התייחס ביהמ"ש העליון לשיקולים המצדיקים הרחבה של הזכות לקיזוז הפסדים, ובכלל זה, שיקול הצדק, השיקול הכלכלי, שיקול המיצוע, שיקול ההדדיות ושיקול מניעת פירוק חברות. כך למשל, ככל שמדובר בשיקולי "צדק" הנוגעים "לכללי היושר האופקי", ברור שמקום בו הופטר הנישום ממס על הרווח הנובע מעליית שער מט"ח אך צודק הוא שלא ייהנה מאפשרות קיזוז הפסד הנובע מירידת שער מט"ח.
 
ביהמ"ש קבע, כי השיקולים הנזכרים בעניין מודול להרחבת הזכות לקיזוז הפסדים אינם תומכים בהרחבה כזו ככל שמדובר בנסיבות ענייננו.
לבסוף קבע ביהמ"ש, כי אין חולק שאם תתקבל פרשנות המערערת, היא תהנה מקיזוז מהפסד הון שמקורו בירידת שער מט"ח, כאשר במקביל, באותה שנת מס, היא לא תשלם מס על רווח הון שמקורו בעליית שער מט"ח, ובהתחשב בתכלית דיני המס תוצאה זו אין לקבל.
 
תוצאה:
הערעור נדחה.
 
ניתן ביום 13.8.14.
ב"כ המערערת: עוה"ד גיל גריידי, שלמה אביעד זידר ודנאל סקאלר
ב"כ המשיב: עוה"ד אריק ליס פרקל' ת"א (אזרחי)

 

 

 

אין האמור באתר מהווה יעוץ משפטי, יעוץ מקצועי, חוות דעת, סקירת המצב המשפטי ו/או הדין הרלבנטי.

ליעוץ משפטי ניתן ליצור קשר עם משרד עורכי הדין גולדמן ושות'

הנני מסכים/מסכימה לתקנון האתר.