העיתון המקצועי לענייני מסים

עורכים מקצועיים: יעקב גולדמן, עו"ד. אורי גולדמן, עו"ד
מנהל מערכת: אורי גולדמן, עו"ד

יום ב' 20.01.2020

תסדיר: 2020-01-20

הדרך הנכונה לתקוף החלטה של פ"ש

גירסה להדפסהגירסה להדפסה
מספר הגיליון: 
424
תאריך: 
11/10/2007

 

♦ המערערת הינה בתם של בני זוג, אשר מדי שנה בשנה, הגישו דו"חות על הכנסותיהם מדמי השכירות, ושילמו את המס כמתחייב מכך. בחודש דצמבר 2002, כחצי שנה לאחר פטירתה, הוכרה אימה של המערערת (להלן: "המנוחה") כנכה לצמיתות בשיעור של 100%. הכרה זו נעשתה באופן רטרואקטיבי החל מיום 1.1.00. בעקבות זאת, פנתה המערערת לפקיד השומה (להלן: "המשיב") בבקשה לקבלת החזר מס עבור השנים 2001-2000, זאת בטענה כי נכותה של המנוחה מזכה אותה בפטור מלא ממס על הכנסות מיגיעה אישית, כאמור בסעיף9(5)(א) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], תשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"). זמן מה לאחר מכן, פנתה המערערת בשנית אל המשיב בבקשה לאישור הדו"ח לשנת 2002 שהוגש על ידה ביום 2.4.03 ובבקשה זהה לקבלת החזר מס אף בגין שנה זו. המשיב סרב לבקשות אלו, בטענה כי הכנסות המנוחה אינן הכנסות מ"יגיעה אישית", ולכן הפטור הקבוע בסעיף 9(5)(א) אינו חל על עניינה, כי אם זה הקבוע בסעיף 9(5)(ב).
 
♦ נוכח האמור, הגישה המערערת ביום 30.5.04 תובענה בדרך של המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בגדרה עתרה היא למתן שני סעדים הצהרתיים עיקריים: האחד, כי ייקבע שהמנוחה זכאית לפטור ממס הכנסה המגיע לנכה מכוח האמור בסעיף 9(5)(א) לפקודה, וזאת ביחס להכנסותיה בין השנים 2002-2000. הסעד ההצהרתי השני לו עתרה המערערת הוא לתיקון שומותיה של המנוחה, כך שישקפו את הפטור לו היא זכאית.
 
♦ ביהמ"ש המחוזי בת"א דחה על הסף את תובענת המערערת בקובעו, כי המחלוקת בין הצדדים, באשר לגובה החזרי המס הינה מחלוקת מהותית, שמן הראוי ללבנה תחילה בפני המשיב.
 
♦ טוענת המערערת, כי כל שהיא ביקשה הוא ליישם באורח טכני את אישור הנכות הרטרואקטיבי לשנים אלו מבלי לפתוח מחדש את השומות. הטענה השנייה אשר בפיה היא, כי דחיית המרצת הפתיחה תוביל לעיכובים נוספים ומיותרים, להשחתת זמן לריק ולבזבוז משאבים כספיים, כאשר בסופו של יום ברי, כי היא זכאית להחזר מס לפי הפטור הקבוע בסעיף 9(5)(א) לפקודה. בהקשר זה עומדת המערערת על כך שחלפו כבר כשלוש שנים מיום שהגישה פנייתה לקבלת החזר מס, וכי אם היא תחויב לילך בהתאם להליכים המנויים בפקודה, יתעכב החזר המס בשנים רבות נוספות.
 
♦ המשיב מנגד סומך ידיו על החלטתו של בית המשפט המחוזי, בסוברו, כי הדרך הראויה לבירור השאלה המתעוררת הינה זו שהיתווה המחוקק בפקודת המסים. המשיב סבור, כי המערערת אינה יכולה לעקוף את הליכי ההשגה והערעור הקבועים בחוקי המס באמצעות הגשת המרצת פתיחה. כמו כן טוען המשיב, כי הסעד ההצהרתי המבוקש על ידי המערערת הינו במהותו סעד כספי, ולכן אין מקום לתיתו במסגרת המרצת פתיחה.
 
ביהמ"ש העליון – כב' הש' ס. ג'ובראן:
♦ הפקודה מתווה מסלול ברור להעלאת טענות באשר למס ששולם ביתר. תחילה, נדרש הנישום לפנות בדרך של השגה לפקיד השומה בבקשה לקבלת החזר מס. ובהמשך, נישום הרואה עצמו מקופח על ידי החלטת פקיד השומה רשאי להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי. בשורה של פסקי דין עמד בית משפט זה על העקרון הכללי, לפיו כאשר המחוקק מתווה מסלול ברור לבחינת קביעת חבותו של נישום בדמות הליכי השגה ייחודיים בפני גופי ערר, אין הוא יכול להיזקק עוד להליכי התביעה הרגילים.
 
♦ יחד עם זאת, במקרים חריגים המעוררים שאלות בעלות חשיבות עקרונית, נשמרה לנישום האפשרות לפנות ישירות לבית המשפט הרגיל או לבג"ץ, גם כאשר הנושאים נתונים להליך של השגה וערר.
 
♦ מעיון בסיכומי המערערת שהוגשו לבית משפט זה עולה, כי היא עצמה הגדירה את בקשתה כבקשה טכנית קצרה לקביעת אישור הנכות הרטרואקטיבית של אמה המנוחה וכפועל יוצא מכך לקבלת החזר. בקשה שכזו מעצם טבעה, אינה מעוררת שאלה בעלת חשיבות עקרונית.
 
♦ מאחר והמערערת הגישה למשיב בקשה להחזר מס עבור השנים  2000-2001, נדרש הוא לערוך למנוחה שומות מתוקנות לשנים אלו. לצורך קביעת אותן שומות מתוקנות התקיים דיון בפני המשיב. לאחר מכן, הוזמנה המערערת לדיון נוסף, אולם זו נמנעה מלהתייצב אליו. שעה שלא השכילה להתייצב לדיונים בפני פקיד השומה, ובחרה להעלות את טענותיה ישירות בפני בית המשפט המחוזי בדרך של הגשת המרצת פתיחה, אין לאפשר למערערת לפעול בערוץ מקביל, שלא על פי הדרך המקובלת בפקודה, תוך עקיפת המשיב ושעה שהיא נמנעה מלמצות את ההליכים בהם החלה בפניו.
 
♦ לגופו של עניין, המחלוקת הניטשת בין הצדדים באשר לשאלה האם הכנסות המנוחה הינן הכנסות מ"יגיעה אישית" ועל כן הינה זכאית לפטור ממס הקבוע בסעיף 9(5)(א) לפקודה, הינה מחלוקת סביב עניין שומתי מובהק, המצריך בירורים עובדתיים, ושמטבעו מתאים לידון בפני המשיב. לעניינו, אין זה מעלה ואין זה מוריד אם בקשתה של המערערת להחזר מס הייתה טכנית בלבד. שכן, על מנת להיעתר לבקשה זו נדרש המשיב לפעול בדרך של פתיחת השומות מחדש לשנים אלו, לכן, ככל שהדברים נוגעים לבקשת המערערת להחזר מס עבור השנים 2001-2000, הרי שהדרך הנכונה להעלותה היתה באמצעות הגשת השגה וערר לפקיד השומה, ולא במסלול של המרצת פתיחה.
 
התוצאה:
♦ הערעור נדחה.
 
ניתן ביום: 19.09.07
ב"כ המערערת: עו"ד מ. כהן ועו"ד ב. קלדרון
ב"כ המשיב: עו"ד י. ליבליין

 

אין האמור באתר מהווה יעוץ משפטי, יעוץ מקצועי, חוות דעת, סקירת המצב המשפטי ו/או הדין הרלבנטי.

ליעוץ משפטי ניתן ליצור קשר עם משרד עורכי הדין גולדמן ושות'

הנני מסכים/מסכימה לתקנון האתר.