העיתון המקצועי לענייני מסים

עורכים מקצועיים: יעקב גולדמן, עו"ד. אורי גולדמן, עו"ד
מנהל מערכת: אורי גולדמן, עו"ד

יום ד' 21.10.2020

תסדיר: 2020-10-21

אי דיווח על עסקאות במטרה להתחמק ממס

גירסה להדפסהגירסה להדפסה
מספר הגיליון: 
512
תאריך: 
22/10/2009

 העובדות: הנאשמים הואשמו בארבעה אישומים שונים, של מסירת דוח כוזב במטרה להתחמק ממס, ובשימוש בעורמה, מרמה ותחבולה במטרה להתחמק ממס. הנאשם 3 (הנאשם) הוא בעל השליטה והמנהל הרשום בחברות. באישום הראשון נטען, כי במהלך שנת 2003, הוזנו אל קלסר פקודות היומן עסקאות, אשר לא דווחו למע"מ. באישום השני נטען, כי הנאשם מכר את תיקי השירות של אחת החברות לחב' אלקטרה, ולמרות שהוציא חשבוניות, לא דווח על עסקאות אלה. באישום השלישי נטען, כי אחת החברות הוציאה קבלות בגין עסקאות, מבלי שהוציאה בגינן חשבוניות. באישום הרביעי נטען, כי אחת החברות הוציאה חשבוניות בגין עסקאות, אשר לא דווחו בדוח המע"מ. הנאשם העסיק מס' עובדים בחברות, אשר העידו כעדי תביעה בתיק.

בימ"ש השלום ת"א – כב' הש' דן מור:
 באשר לאישום הראשון, חזקה על מנה"ח, שהזינה את המנות בפרטיהן של חשבוניות שהחזיקה בידיה ושעמדו מול עיניה, וההגיון מחייב כי כך נוהלו הדברים. עתה עובר נטל הבאת הראיות אל כתפי הנאשמים לספק הסבר סביר לפער. טענתו העיקרית של הנאשם היא כי אחותו, מתוך רצון לנקום בו, זייפה במכוון מנה אחת, הבולטת בחריגותה. ביהמ"ש דוחה את הטענה לעניין הזיוף מסיבות שונות, אך בעיקר מאחר שאחותו של הנאשם גוייסה לעבוד זמן רב לאחר תאריכי הוצאת החשבוניות באותה מנה. אין לקבל את טענת הנאשם, כי צוות הביקורת נכשל משלא חקר את לקוחות החברה, ולא הוציא תדפיסי חשבון בנק. די בקלסר המנות ובחשבוניות שנמצאו, כדי להקים ראיה לכאורה לחובת הנאשם. מחדל חקירתי ישמש לחובת התביעה רק באם המחדל מונע כיום מההגנה להוכיח את טענותיה.
 באשר לאישום השני, אין לקבל את טענת הנאשם, שבגין העסקאות הוצאו חשבוניות מחברה אחת, ודווחו בחברת אחות. הנתונים מראים: או שהעסקאות אינן נכללות כלל בדיווחים, או שהדיווחים קטנים ביחס לעסקאות שבוצעו. יש לציין, כי אם הדיווח אכן היה מצוי בדו"חות המע"מ של חברה אחרת, לא היה בית המשפט מוצא בכך פגם וטענות המאשימה היו נדחות.
 באשר לאישום השלישי, קבלות שנתפסו, ואשר לגביהן אין חשבוניות ואין דיווח, מהוות ראיה לכאורה לכך שאכן היתה פעילות בחברה ובוצעו עסקאות. אם היה בית המשפט מוצא כי החשבוניות הוצאו בחברה אחרת, הרי על אף שיש בכך חריגה מהוראות ניהול הספרים, ברור שלא תימצא בכך בלבד כוונה להתחמק ממס, אך לא עלה בידי הנאשם להראות זאת.
 באשר לאישום הרביעי, הנאשם טוען, כי חשבוניות שהוצאו בחברה אחת דווחו בחברת האחות. במקרה זה, לא עלה בידי המאשימה להוכיח, לגבי 6 מתוך 7 חשבוניות אלה, לא דווחו בחברת האחות. המאשימה לא הציגה כרטסת מע"מ עסקאות ותשומות, המבקרת מטעם מע"מ לא נחקרה על החשבון ולא פירטה והבהירה את מסקנתה, שחשבונות אלה לא דווחו באף חברה, ובמקרה הזה, המאשימה לא הוכיחה, מעל ספק סביר, שבוצעה עבירה.
 באשר ליסוד הנפשי הנוגע לשלושת האישומים הראשונים, המאשימה הוכיחה את השמטת סכומי העסקאות מהדיווחים אך יש לבחון האם המאשימה הוכיחה, שאלו נעשו במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס. אין חולק, כי הנאשם הינו מנהל הנאשמות. הנאשם מאשר שהמילה האחרונה היתה שלו ושמבחינה "מיניסטריאלית" הוא זה שהיה האחראי. על פי העדויות הנאשם קיבל דיווחים יומיומיים על הנעשה בחברות. על כן, כל ניסיונותיו של הנאשם להשליך את האחריות בדבר ניהול הצד הכספי של החברות על כתפי עובדיו - נידונו לכשלון. הדברים נעשו בעיצה אחת עימו, על דעתו, והיחיד שעשוי היה "להנות" מפירות אי הדיווח ומתשלום מס מופחת הינו הנאשם. לאף אחד מצוות עובדיו לא נצמחה טובת הנאה אישית מהפער בדיווחים. מדוע שהעובדים יתנו ידם למעשי עבירה תוך ניטרולו של הנאשם מכל הקשור בכך? הדבר אינו הגיוני ואף סותר את הראיות. אם התקבלה החלטה להגשת דו"חות על עסקאות בשיעור אפס, החלטות אלו נתקבלו בידיעתו ועל דעתו של הנאשם ולצורך ניהול החברות. משהוכחה ידיעתו ושליטתו של הנאשם בכל אשר נעשה בנאשמות לעניין ההתנהלות הכספית, ולאור היותו המנהל הפעיל, בעל השליטה ו"בעל הבית" במקום, הרי ידיעתו הינה אף ידיעת הנאשמות, ומכאן האחריות הפלילית. המחשבה הפלילית, כאמור בסע' 20 לחוק העונשין, נובעת ממודעות למעשה ולנסיבות והנאשם אינו יכול להתעלם מהתוצאה הישירה הנובעת מטיב מעשה הכזב שבהגשת הדו"חות למע"מ כפי שהוגשו, דהיינו, התחמקות מתשלום מלוא המס המגיע ממנו, וברור שזו היתה כוונתו, כוונת האורגן. כוונה זו מועתקת לנאשמות. הנאשם, כמנהל פעיל עשוי היה להתחמק מאחריות אישית רק אם היה מוכיח את התנאים כאמור בסע' 119 לחוק מע"מ, שהעבירה נעברה ללא ידיעתו או שנקט בכל האמצעים הנאותים להבטיח את קיום הוראות החוק. כאמור לעיל, הנאשם לא הוכיח זאת. ביהמ"ש לא מצא לנכון להרשיע את הנאשמים גם בעבירה על פי סעיף 117(ב)(8) לחוק מע"מ,באשר מדובר באישום חילופי, המייצג כפילות בלבד.
 
התוצאה:
 הנאשמים הורשעו בעיקר העבירות.
ניתן ביום: 09.09.09
ב"כ המאשימה: עו"ד נ' ישראל.
ב"כ הנאשמים: עו"ד א' הראל.

 

 

 

אין האמור באתר מהווה יעוץ משפטי, יעוץ מקצועי, חוות דעת, סקירת המצב המשפטי ו/או הדין הרלבנטי.

ליעוץ משפטי ניתן ליצור קשר עם משרד עורכי הדין גולדמן ושות'

הנני מסכים/מסכימה לתקנון האתר.