העיתון המקצועי לענייני מסים

עורכים מקצועיים: יעקב גולדמן, עו"ד. אורי גולדמן, עו"ד
מנהל מערכת: אורי גולדמן, עו"ד

יום ד' 21.10.2020

תסדיר: 2020-10-21

הקלת המס שהפכה לרועץ

גירסה להדפסהגירסה להדפסה
מספר הגיליון: 
689
תאריך: 
30/01/2014
מחבר: 

נדב הכהן, רו"ח

שותף במשרד רוז`נסקי, הליפי, מאירי ושות`.
מתמחה במס הכנסה, מיסוי מקרקעין, מס ערך מוסף, מיסוי כללי.
יו"ר מערכת "מסים ומעשים".
יו"ר ועדה לקבילות פנקסים.
חבר ועדת ערר למיסוי מקרקעין.

 ♦הפעם נעסוק בהגדרת המונח "מדד", כפי שנכללה בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה, וזו לשונה: "מדד" - מדד המחירים לצרכן כפי שפורסם לאחרונה לפני היום שבו מדובר מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ולגבי התקופה לפני שנת 1951 - המדד שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת; ואולם מי שבהיותו תושב חוץ רכש נכס במטבע חוץ כדין, רשאי לבקש שיראו את שער המטבע שבו נרכש הנכס כמדד. על אף האמור, לעניין נייר ערך בידי יחיד, הנקוב במטבע חוץ או שערכו צמוד למטבע חוץ, יראו את שער המטבע כמדד; " ההגדרה הנ"ל רלוונטית גם לצרכי קביעת רווח ההון הריאלי, במכירת נכס, המחושב בדרך של הפחתת הסכום האינפלציוני מרווח ההון.
 
 ♦חדי העין מבין הקוראים יבחינו, כי למוכר, שבהיותו תושב חוץ רכש את הנכס (הנמכר) במטבע חוץ, העניק המחוקק הישראלי פריבילגיה מיוחדת, והתיר לו לבחור את המדד הנוח לו (ובכך יוכל לקבל הגנה אינפלציונית אופטימאלית, לצרכי חישוב רווח ההון הריאלי).
עיננו לא צרה בתושבי החוץ, ובאנו היום לריב את ריבו של היחיד שהינו תושב ישראל, שרכש נייר ערך הנקוב במטבע חוץ (או שערכו צמוד למטבע חוץ). אותו ביש גדא נקלע בשנים האחרונות, שלא בטובתו, למצב קפקאי, שכן ערכם של מטבעות החוץ השונים - רובם ככולם - שפל בהתמדה ובעקביות בהשוואה למטבע הישראלי. כפועל יוצא מכך, נשללה בפועל מכל יחיד תושב ישראל ההגנה האינפלציונית (שבדרך כלל ניתנת לכל נישום בחישוב רווח ההון הריאלי), כל אימת שמדובר במימוש נייר ערך הנקוב במטבע חוץ (או שערכו צמוד למטבע חוץ).
 
עיוות מס זה - העולה לכאורה מהוראות הפקודה - מקורו בהנחת העבודה, שהייתה נהוגה במקומותינו בשלהי המאה הקודמת ובתחילת המאה הנוכחית, לפיה שוויו של המטבע הישראלי (ביחס למטבעות החוץ השכיחים) יכול לנוע בכיוון אחד בלבד, והוא כלפי מטה.
תכליתה של התוספת הספציפית שבסיפא להגדרת המדד הייתה, להקל על חישוב רווח ההון הריאלי של היחיד - ככל שמדובר בניירות ערך הנקובים במטבע חוץ או הצמודים למטבע חוץ - "ולתרגם" על נקלה את רווח ההון, למונחי המטבע הישראלי, בהתאם לשערי החליפין הרלוונטיים לאותו מטבע חוץ.
 
 מסקנה זו עולה גם מהעובדה, כי המחוקק הבחין, לצורך כך, בין נישום שהוא יחיד (שראוי להקל עליו ולחסוך ממנו חישובים מורכבים) לבין נישום שהוא חבר בני אדם (שחזקה עליו כי ידע לבצע את החישובים הנחוצים, כדי לחשב את הסכום האינפלציוני המדויק, בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן).
 
 אשר על כן, בשל הנחת יסוד שגויה וכתוצאה מקיבעון מחשבתי ואזלת ידו של המחוקק, מאז ועד היום, נחשפו משקיעים שהם תושבי ישראל (יחידים בלבד) לשחיקת הון ריאלית (בשל תשלום מס על רווחי סרק), כל אימת שהם מדווחים על רווחי הון ממימוש ניירות ערך הנקובים במטבע חוץ, או הצמודים למטבע חוץ.
תוצאת מס קשה עוד יותר (שלא להשתמש בביטוי חריף מכך) פוקדת את המשקיע היחיד המדווח לפקיד השומה על הפסד הון ממימוש ניירות ערך הנקובים במטבע חוץ, או הצמודים למטבע חוץ. במקרה כזה, תוך כדי גילוי דבקות מרשימה בהנחיות רשות המסים בישראל, ישלול פקיד השומה מהנישום את הזכות לקזז את מלוא ההפסד שספג (שמחושב, כידוע, בשקלים נומינליים, ללא התחשבות בשיעור העלייה במדד המחירים לצרכן בתקופה הרלוונטית), ויסביר לנישום כי אינו זכאי לקזז - לצרכי מס - את אותו חלק מההפסד, המיוחס לשחיקת ערכו של מטבע החוץ, בתקופה הרלוונטית.
 
 ♦לצרכי הבהרה, נניח כי ראובן רכש ניירות ערך הנקובים במטבע חוץ, תמורת סכום של מאה אלף דולרים, שהיה שווה ערך לסכום של ארבע מאות אלף שקלים חדשים, ביום הרכישה (4 ש"ח לדולר).
כיום, מוכר ראובן את אותם ניירות ערך, ששווים שפל בינתיים לסכום של שמונים אלף דולרים, שהינו שווה ערך למאתיים ושמונים אלף ש"ח (שלושה וחצי ש"ח לדולר).
 
 והנה למרות שראובן הפסיד - לכל הדעות - סכום נומינלי של מאה ועשרים אלף ש"ח (שלא לדבר על הפסד ההון הריאלי), יסביר לו פקיד השומה, כי יוכר לו לצרכי המס הפסד הון בסכום של שבעים אלף ש"ח בלבד, המחושב אך ורק בהתאם להפסד במטבע החוץ הרלוונטי (עשרים אלף דולרים), בהתאם לשווים בשקלים ביום המימוש (שלושה וחצי ש"ח לדולר). במילים אחרות, פקיד השומה ישלול מראובן את האפשרות לנכות, לצרכי המס, הפסד מובהק של חמישים אלף ש"ח (מאה אלף דולרים כפול חצי שקל), ויסביר זאת בכך שאילו היה שער הדולר מתחזק, ביחס לשקל, היה ראובן פטור מתשלום המס בשל הרווח המיוחס לשחיקת השקל, בהשוואה לדולר. להנחת דעתו של ראובן ההמום ימשיך ויסביר לו פקיד השומה, כי תוצאה דומה חווה כל יחיד תושב ישראל, שבבעלותו פיקדון במטבע חוץ, באשר הפרשי השער החיוביים שיפיק יהיו פטורים ממס, אך הפרשי השער השליליים לא יותרו בניכוי, לצרכי מס הכנסה.
אילו אנו בנעליו של ראובן, זו תשובתנו לפקיד השומה:
 
1.אין דין פיקדונו של היחיד (במטבע חוץ) כדין השקעתו בניירות ערך (במטבע חוץ), אשר נרכשים משיקולים רבים ומגוונים, והשיקול של הפרשי השער אינו הדומיננטי שבהם.
 
2.תכלית החקיקה - בנושא הפרשי השער והפרשי המדד הייתה אך ורק למנוע הטלת מס על רווחי הסרק של היחיד (שמקורם בהחלשות השקל), ולא יותר מכך .
 
3.אין להעלות על הדעת, כי המחוקק הישראלי בחר במודע להפלות לרעה (בהקשר זה) משקיע בניירות ערך, שהוא יחיד תושב ישראל, בהשוואה למשקיע אחר שהינו תאגיד, או בהשוואה למשקיע אחר שהינו יחיד תושב חוץ.


 

 

 

 

אין האמור באתר מהווה יעוץ משפטי, יעוץ מקצועי, חוות דעת, סקירת המצב המשפטי ו/או הדין הרלבנטי.

ליעוץ משפטי ניתן ליצור קשר עם משרד עורכי הדין גולדמן ושות'

הנני מסכים/מסכימה לתקנון האתר.