העיתון המקצועי לענייני מסים

עורכים מקצועיים: יעקב גולדמן, עו"ד. אורי גולדמן, עו"ד
מנהל מערכת: אורי גולדמן, עו"ד

יום ג' 16.07.2019

תסדיר: 2019-07-16

ד"נ זאב שרון – נטל הראיה בחשבוניות פיקטיביות מוטל על מע"מ

גירסה להדפסהגירסה להדפסה
מספר הגיליון: 
731
תאריך: 
24/09/2015
מחבר: 

יוסי חמצני, עו"ד

 
עו"ד יוסי חמצני.
 
בעבר  נמנה בצוות עיתון מס פקס ובאותה מסגרת פרסם חומר בעיתון 

אורי גולדמן, עו"ד

אורי גולדמן, עו"ד

עו"ד אורי גולדמן (שותף - מנהל), בעל השכלה של יועץ מס, מתמחה במיסים (אזרחי ופלילי),באיסור הלבנת הון ועבירות צווארון לבן,
כחלק מנושא זה מתמחה בתת נישה של ייצוג נותני שירותי מטבע (צ'יינגי'ם), חובות דיווח של נותני שירות עסקי, בנושא הימורים באינטרנט,
ועדות עיצומים ועוד. בעל ניסיון ביצוג בתיקי חילוט מורכבים, כולל חילוט זמני, שיחרור תפוסים, ליווי תיקים רחבי היקף המתבצעים במסגרת צח"מ ועוד.

 ביום 6.8.15 ניתן פסק דינו של ביהמ"ש העליון  בדנ"א 6067/14 זאב שרון קבלנות בנין ועפר בע"מ נ' מנהל מע"מ.  

מדובר בבקשה של המבקשת חברת זאב שרון קבלנות בנין ועפר בע"מ, להורות על קיומו של דיון נוסף בהלכה שנקבעה בפסק-הדין ב- ע"א 3886/12 מיום 26.8.2014 שניתן על ידי כבוד השופטת (בדימ') עדנה ארבל וכבוד השופטים חנן מלצר ודפנה ברק-ארז (להלן: "פסק הדין").

 ביהמ"ש העליון, כבוד הנשיאה מרים נאור, דחה את הבקשה לדיון נוסף בפסק הדין, בגדרו נקבעו מספר קביעות בעניין נטל הבאת הראיות ונטל השכנוע בערעורים על הפעלתן של סמכויות מינהליות שונות המוקנות למשיב לחייב עוסק שניכה מס תשומות הכלול בחשבונית מס שהוצאה לו שלא כדין ("חשבונית פיקטיבית") בכפל מס, לפסול את פנקסי חשבונותיו ולהשית עליו קנס בגין פסילת ספרים בשיעור של עד 1% - סמכויות המעוגנות בסעיפים 50(א1), 77ב(ב) ו-95(ב) בחוק מס ערך מוסף, תשל"ו – 1975 (להלן: "החוק").

 ביהמ"ש קבע, תוך קביעה כי פסק הדין עולה בקנה-אחד עם פסיקה קודמת ולכל היותר המדובר בפיתוח הלכה, אף לגופם של דברים לא נמצאה טעות בפסק הדין.

 ביהמ"ש קבע, כי עיקר המחלוקת בערעור על פסילת פנקסים עקב אי ניהולם כדין היא לעולם "לבר-פנקסית" ולפיכך מוטל על הנישום נטל הבאת הראיות ונטל השכנוע, קרי להראות כי המשיב שגה בפסילת הפנקסים.

אולם, בערעור על הפעלתן של סמכויות אחרות בידי המשיב – הטלת כפל מס וקנס כדוגמת הערעורים נושא הליך זה, שהוגשו מכוח סעיפים 50(ב) ו-95(ב) לחוק מס ערך מוסף – אין בהכרח נפקות להבחנה בין מחלוקת "פנקסית" לבין מחלוקת "לבר-פנקסית" לעניין נטל הבאת הראיות; אך הנתון בדבר פסילת הפנקסים עשוי להיות רלוונטי כחלק ממכלול הראיות הנשקלות.
 המשמעות הפרקטית הינה, כי בערעורים על סמכותו של המשיב להטיל על הנישום כפל קנס ולהשית קנס מנהלי, יש לדרוש מהמשיב להציג תחילה את התשתית הראייתית שעמדה בבסיס החלטתו. קרי, יש להטיל על המשיב את נטל הבאת הראיות, בעוד נטל השכנוע נותר על כתפי המערער.

לצורך הרמת הנטל המוטל עליו, יש לדרוש מהמשיב להביא ראיות ברורות, משכנעות, העומדות ברף ההוכחה של "מאזן ההסתברויות".

 יושם אל לב, פסק-הדין התייחס לראשונה לשאלת נטל השכנוע בערעור על החלטתו של המשיב להפעיל את סמכויותיו המנהליות, להבדיל מאשר בערעור על הוצאת שומה לפי מיטב השפיטה. במובן זה יש בפסק-הדין משום חידוש מסוים, אולם, אין מדובר בקביעת הלכה חדשה. מסיבה זו גם נדחתה בקשת הדיון הנוסף.

 ביהמ"ש העליון מסכם וקובע כאמור, כי פסק הדין עולה בקנה-אחד עם פסיקה קודמת ולכל היותר מדובר ב"פיתוח הלכה".

אף לגופם של דברים, לא מצא ביהמ"ש כל פגם בקביעותיו של בית-המשפט העליון, לפיהן בערעורים על הפעלתן של הסמכויות המנהליות של המשיב, יש להותיר את נטל השכנוע על כתפיו של העוסק ואת נטל הראיה על כתפי המשיב.

הערה:  לאור החלטת בית המשפט העליון, על פניו קיימת התנגשות בין ההלכה כאמור לבין ההנחיה של הגב' מירי סביון לעניין שלילת הניכוי מס במקור מחברות שנחשדות בקיזוז של חשבוניות שהוצאו שלא כדין (לכאורה). ההלכה אמורה בפועל להיטיב עם העוסקים כאמור.

אין האמור באתר מהווה יעוץ משפטי, יעוץ מקצועי, חוות דעת, סקירת המצב המשפטי ו/או הדין הרלבנטי.

ליעוץ משפטי ניתן ליצור קשר עם משרד עורכי הדין גולדמן ושות'

הנני מסכים/מסכימה לתקנון האתר.