העיתון המקצועי לענייני מסים

עורכים מקצועיים: יעקב גולדמן, עו"ד. אורי גולדמן, עו"ד
מנהל מערכת: אורי גולדמן, עו"ד

יום א' 25.10.2020

תסדיר: 2020-10-25

העליון: חזקת התא המשפחתי במיסוי מקרקעין ניתנת לסתירה

גירסה להדפסהגירסה להדפסה
מספר הגיליון: 
718
תאריך: 
20/11/2014
♦ ביהמ"ש העליון בחן את השאלה, האם יש להחיל את ה"פיקציה" המשפטית הקבועה בסעיף 49(ב) לחוק, לפיה רואים בני זוג כ"מוכר אחד" לצורך פטור ממס שבח, גם על בני זוג שערכו הסכם יחסי ממון, שבמסגרתו שמרו על הפרדה רכושית ביחס לנכסיהם לפני הנישואין.
מדובר בזוג נשוי אשר לשניהם דירות מלפני הנישואים ובהסכם ממון, שנעשה מספר שנים לאחר נישואיהם, קבעו שכל אחת מהדירות תישאר בבעלותו של הבעלים הקודם שלה.
 
♦ במהלך הנישואים מכרה האישה את דירתה (להלן: "דירת האישה") בפטור לפי סעיף 49ב(1) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק"), שנה ושלושה חודשים לאחר מכן מכר גם המערער את דירתו והצהיר, כי הינו זכאי בפטור לפי סעיף 49ב(1) לחוק, המשיב דחה את הבקשה לפטור בהתאם לס' 49(ב) לחוק לפיו רואים את בני הזוג כיחידה משפטית אחת ולפיכך טרם עברו ארבע שנים הנדרשות על מנת שיהיה זכאי שוב בפטור לפי סעיף 49ב(1) לחוק.
המערער הגיש השגה ראשונה על ההחלטה בעניינו והיא נדחתה כעבור מספר חודשים, לאחר מכן טען המערער, כי היה זכאי לשימוע בעל פה בנוסף להגשת טענות בכתב ולפיכך נעשה שימוע בעל פה והשגתו נדחתה בשנית, אך לאחר שעברה שנה מאז הגיש את ההשגה.
פסק דינה של ועדת הערר בת"א:
♦ המערער פנה לועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין, וטען כדלקמן- במישור המנהלי: לעניין ההחלטה השנייה, על פי ס' 87 לחוק אם לא ניתנה החלטה בהשגה תוך שנה יש לראות בהשגה כאילו התקבלה, ולעניין ההחלטה הראשונה היא ניתנה ללא שימוע ודינה להיבטל.
 
במישור המהותי: טען המערער כי הוא לא גר בדירת האישה, וישנו הסכם יחסי ממון שמחריג את הדירות, ובצירוף העובדה כי הדירה שלו אינה שלו לבד, אלא בשותפות עם ילדיו, ניתן ללמוד שזהו נכס מחוץ לתא המשפחתי כך שלא השתמש לעניין נכס זה עדיין בפטור לפי סעיף 49ב(1) לחוק.
ועדת הערר דחתה את ערעורו, במישור המנהלי: היות ואין להקיש גזירה שווה בין אי מתן החלטה תוך שנה לתיקון פגם בהחלטה שנעשה שנה אחרי הגשת העתירה. ובמישור המהותי: ההלכה שנקבעה בע"3489/99 מנהל מס שבח נ' עברי, (להלן: "עניין עברי"), קובעת לעניין בני זוג שמכרו לאחר הנישואים דירות שרכשו לפני הנישואים שקיימת לגביהם החזקה החלוטה של סעיף 49ב(1) לחוק, ואין לראות הבדל בין המקרה דנא לעניין עברי רק בגלל שישנה גם בעלות של ילדיו או כי לא גר בדירת האישה.
♦ הבעל ערעור על ההחלטה לביהמ"ש העליון בטענה, כי יש לראות הבדל עובדתי וממילא משפטי בין המקרה דנא לעניין עברי, בנוסף טען המערער, כי הלכה מאוחרת יותר נקבעה בע"א 3185/03 מנהל מס שבח מקרקעין מרכז נ' פלם, (להלן: "עניין פלם") שם קבע ביהמ"ש לגבי בני זוג שרכשו דירה במהלך הנישואים ולאישה הייתה דירה נוספת מלפני הנישואין, לעניין שיעור מס רכישה מופחת לרוכש דירה יחידה, שההוראה הקבועה בסעיף 49(ב) לחוק אינה חלה במקרה זה, והבעל זכאי לשיער מס רכישה מופחת על חלקו בדירה החדשה.
 
ביהמ"ש העליון, כב' השופטים דנציגר, סולברג וברק-ארז, קבע כדלקמן:
 
♦ לעניין המישור המנהלי, קובע ביהמ"ש פה אחד, כי הפגם בכך שלא נעשה שימוע לפני ההחלטה הראשונה בשומה נרפא זה מכבר, הן בהחלטה השנייה בהשגה, והן בכך שהעניין כולו נידון שוב לגופו של עניין בוועדת הערר. 
 
לעניין המישור המהותי, קובע כבוד השופט דנציגר, לאחר סקירת השתלשלות הפסיקה בעניין עברי ובעניין פלם ופסיקה נוספת של ועדות ערר ע"י ביהמ"ש המחוזי, וקובע בהתאם לפסיקות אלו, כי סעיף 49(ב) נועד להותיר בידי כל אחד מבני הזוג את זכויותיו מלפני הנישואים כך שלא ירכוש אדם הנחות נוספות במס בשל נישואיו אך גם לא ייפגע בשל כך.
 
♦ לפיכך, כאשר אחד מבני הזוג השתמש בפטור או בהנחה לפני הנישואין לא יהא בכך כדי לפגוע בזכות בן זוגו שרוכש או מוכר דירה לאחר הנישואין. לעומת זאת, כאשר שני בני הזוג באים להשתמש בפטור או בהנחה, שניהם לאחר הנישואין, קיימת חזקה בסעיף 49(ב) – חזקת התא המשפחתי ולפיה שני הנכסים של שני בני הזוג שייכים לתא משפטי אחד.
בית המשפט מוסיף ומחדש הלכה לפיה החזקה הקבועה בסעיף 49(ב) לחוק אינה חזקה חלוטה אלא הינה חזקה הניתנת לסתירה וזאת כחלק מראייה רחבה של דיני המס יחד עם דיני המשפחה.
 
♦ עפ"י דעת הרוב (השופטים י' דנציגר וד' ברק), על מנת להפריך את החזקה דרוש הסכם יחסי ממון בין בני הזוג שמחריג את הדירות מהתא המשפחתי וכן אינדיקציות נוספות המלמדות על כוונת הצדדים, לעניין זה אי מגורים בדירת בן הזוג תהווה אינדיקציה לרצון הצדדים להשאיר את הנכס מחוץ לתא המשפחתי.
 
דעת מיעוט של כב' השופט נ' סולברג - במידה וישנן אינדיקציות לכך, גם במקום שאין הסכם יחסי ממון ניתן לראות בנכס כ"נכס חוץ" לתא המשפחתי אם התקיימה הפרדה רכושית בפועל.
במקרה דנא, אכן המערער לא גר בדירת האישה והנכסים רשומים בהסכם יחסי ממון כמוחרגים מהתא המשפטי, אולם ההסכם נחתם רק מספר שנים לאחר הנישואין ולפיכך העניין מוחזר לועדת הערר שתבחן את האינדיקציות ותכריע בהתאם.
 
תוצאה:
♦ הערעור התקבל חלקית. העניין הוחזר לועדת הערר שתבחן את האינדיקציות ותכריע בהתאם.
ניתן ביום: 17.11.14
ב"כ המערער: עו"ד עודד ונגלניק, עו"ד אברהם סלי ועו"ד גיא מלמוד
ב"כ המשיב: עו"ד יאיר זילברברג ועו"ד ציפי קוינט-שילוני, פרקליטות המדינה

 

 

 

אין האמור באתר מהווה יעוץ משפטי, יעוץ מקצועי, חוות דעת, סקירת המצב המשפטי ו/או הדין הרלבנטי.

ליעוץ משפטי ניתן ליצור קשר עם משרד עורכי הדין גולדמן ושות'

הנני מסכים/מסכימה לתקנון האתר.