העיתון המקצועי לענייני מסים

עורכים מקצועיים: יעקב גולדמן, עו"ד. אורי גולדמן, עו"ד
מנהל מערכת: אורי גולדמן, עו"ד

יום א' 18.08.2019

תסדיר: 2019-08-18

איסור פרסום הסדרי כופר בהעדר חקיקה מתאימה

גירסה להדפסהגירסה להדפסה
מספר הגיליון: 
390
תאריך: 
11/01/2007
העובדות: העותרים פנו בעתירה מנהלית להורות להמשיבה למסור לעותרים את זהות האנשים שהגיעו להסדר כופר עם רשויות המס, העבירות אותן ביצעו, הסיבות להמרת כתב האישום בתשלום כופר והסכומים ששילמו אותם אנשים, במשך 3 השנים האחרונות.
 
ביהמ"ש לעניינים מינהליים בת"א – כב' ס.נ הש' פלפל:
 
הוראות החוק הרלוונטיות מצד אחד קובעות כי זכותו של הפרט לקבל מידע האצור אצל השלטונות, ובמיוחד חוק חופש המידע, התשנ"ח–1998. אך לעומת זאת קיימים הסעיפים הדנים בסודיות בחקיקת המס, שלגביהם נקבע בהלכת שכנר (בג"צ 174/83), כי "החיסיון הנ"ל הינו לטובת הנישום והמדינה כאחד. לטובת הנישום – כדי למנוע הימנו חשש כלשהוא, שמסירת פרטי הדברים בדבר עסקיו והכנסתו לשלטונות המס יגיעו לידיעתו של אחר; לטובת המדינה- למען אפשר לשלטונות המס להגיע לחקר האמת על-ידי קבלת מידע מגורמים אחרים, אשר ייאותו לכך אם זהותם תישאר חסויה". כמו כן, חוק הגנת הפרטיות,     התשמ"א–1981, קובע, כי מסירת מידע המהווה מידע אשר פוגע בפרטיותו של אדם מאת גוף ציבורי אסורה, זולת אם המידע פורסם לרבים על פי סמכות כדין, או שהאדם אשר המידע מתייחס אליו נתן הסכמתו למסירה.
 
הליך הכופר הוא הליך מינהלי שאין במסגרתו הכרעה שיפוטית לגבי אשמתו של אדם. לרוב הוא מתבצע ע"י כך שהנישום – החשוד, אינו יודע בדיוק מהן הראיות שנאספו נגדו, ובהגשת בקשה לכופר הוא העריך את סיכוייו בבית המשפט ואת פרסום הנושא. ההליך מתחיל אצל נציב מס הכנסה, השוקל את הבקשה לכופר. השיקולים להסכמה למתן כופר, שני פנים להם: הפן האחד – שיקולי הרשות בעד ונגד הטלת כופר מס. הפן השני – שניתן למצוא במקרה ראיות לא מספקות, קולת העבירה, מצבו האישי של הנישום החשוד ואף העניין הציבורי. יש לציין כי חשובים גם שיקוליו של אותו נישום אם לבחור בהליך זה, שהרי חלה עליו חזקת החפות כל עוד לא הורשע בבית משפט; ותשלום כופר אין משמעו הרשעה, אם כי ניתן אולי להסיק ממנו, במקרים מסוימים, מקצתה של הודיה. כיום כל פונה בבקשה לכופר, מן הסתם, מסתמך על המצב הקיים כיום, לפיו רשויות המס אינן מגלות את הפניה אליהן, אינן מגלות את שם האדם, עיסוקו, גובה הסכום שבמחלוקת ובכלל, אינן מגלות כל מידע המגיע אליהן בנושא.
 
גילוי שמות הפונים בבקשה לתשלום כופר, הינו פגיעה בפרטיות, מכמה אספקטים. הראשון - נישום הפונה לשלטונות מס הכנסה, במציאות של היום, יוצא מנקודת ההנחה כי כל המו"מ בינו לבין שלטונות מס הכנסה יהיה חסוי. השני – מכח חוק הגנת הפרטיות – זכאי הנישום לחיסיון מידע שנוגע לענייניו הכלכליים. ברמה העקרונית, תחול לכן הפרוצדורה של חוק חופש המידע, הקובעת שעל הרשות לפנות לאותו נישום שעלול להיפגע מפרסום המידע, בטרם תעביר המידע לאחרים. לא צריך להיות נביא, כדי להעריך ברמת סבירות גבוהה, אם לא לדעת בוודאות, שמי שבוחר לפנות למס הכנסה בבקשה לתשלום כופר, אינו מעוניין ששמו או פרטים מזהים עליו ועל עיסוקו והכנסתו - יגולו לציבור הרחב. מה גם שהוא זכאי לכך, כאמור לעיל, לפי חוק הגנת הפרטיות. פקודת מס הכנסה מצטרפת לכך ואוסרת גילוי כל מידע שהגיע לפקיד מס הכנסה בקשר להכנסתו של אדם או לפרט שבהכנסתו. פרט בהכנסתו משמעו גם העלמת הכנסות; צירוף שני חוקים אלה משמעו חסימה כפולה של הרשות מלמסור מידע.
 
לכן התוצאה היא, שאין לקבל את העתירה, כל עוד לא תוקנו שני חוקים אלה, כדי לאפשר מסירת מידע מעין זה לציבור.
 
שאלה הנשאלת היא, האם יש בעתיד להתיר פרסום חלקי או מלא של שמות, אנשים וגובה הכופר?בתקופה זו של שקיפות, יש לבחון האם ראוי שהמחוקק יגן על אנשים, שברמה הנורמטיבית אינם ממלאים כהלכה וכדין את חובתם וחיוביהם לחברה, וייתכן שמן הדין להקנות כלים, כדי לבדוק האם הרשות מיישמת באופן מובנה ולא מפלה את הקריטריונים שלה לגביית כופר מס. מנגד, חיסיון על הסדרי כופר יכול שנובע מחשש הרשות, שבמידה ויבוצעו פרסומים בגין כופר מס, הדבר יפחית את מספר המעוניינים להגיע עמה להסדר, ויגרום, בסופו של דבר, להפסד כספי למדינה.
 
מכל מקום, מי שצריך לומר דברו בנושא הוא המחוקק ע"י שינוי החקיקה, ולאחר שהנושא ילובן נורמטיבית ופרקטית. האיזון הנכון בין חשש הרשות לבין חשש הפרט מפרסום פוגע עשוי להיות בכך, שאולי אין צורך לפרסם את השמות במלואם, וייתכן שתיאור התפקיד, גובה המס והכופר שהוטל - יספיקו. איזון מעין זה עשוי לשמש מצד אחד הרתעה לעתיד מהמעלימים הפוטנציאליים, ומצד שני יאפשר בדיקה ע"י האזרח את המקרים הפרטניים לאור הקריטריונים שנקבעו לצורך תשלום כופר מס, ואולי הוא גם לא יפחית את אלה שיפנו לרשות למטרה זו, אך בכל מקרה, ההחלטה היא של המחוקק בלבד.
 
התוצאה:
העתירה נדחתה.
 
ניתן ביום: 06.12.06
ב"כ העותרים: עו"ד יונש
ב"כ המשיבה: עו"ד בן ארויה

אין האמור באתר מהווה יעוץ משפטי, יעוץ מקצועי, חוות דעת, סקירת המצב המשפטי ו/או הדין הרלבנטי.

ליעוץ משפטי ניתן ליצור קשר עם משרד עורכי הדין גולדמן ושות'

הנני מסכים/מסכימה לתקנון האתר.