העיתון המקצועי לענייני מסים

עורכים מקצועיים: יעקב גולדמן, עו"ד. אורי גולדמן, עו"ד
מנהל מערכת: אורי גולדמן, עו"ד

יום ג' 19.11.2019

תסדיר: 2019-11-19

לא זאת הדרך

גירסה להדפסהגירסה להדפסה
מספר הגיליון: 
736
תאריך: 
11/02/2016
מחבר: 

נדב הכהן, רו"ח

שותף במשרד רוז`נסקי, הליפי, מאירי ושות`.
מתמחה במס הכנסה, מיסוי מקרקעין, מס ערך מוסף, מיסוי כללי.
יו"ר מערכת "מסים ומעשים".
יו"ר ועדה לקבילות פנקסים.
חבר ועדת ערר למיסוי מקרקעין.

♦ בספר החוקים 2513 מיום 9.12.2015 פורסם חוק הטבות במס ויעוץ מס (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2015.

חלק נכבד מהחוק הוקדש לדיווחים, שאמורים לאפשר לאנשי רשות המסים בישראל לאתר בקלות - ומוקדם ככל שניתן - תכנוני מס "מזיקים" (מונח שאינו מוזכר בחוק). אליבא דאנשי הרשות, בשנים האחרונות גבר השימוש בתכנוני מס יצירתיים, לצרכי הפחתת מס "בלתי נאותה". על כן, יש לאפשר לעובדי הרשות לקבל במקרים מסוימים מידע (כפי שנקבע כעת בחוק), כדי שיוכלו לבחון את מעשי הנישומים.

♦ המנגנון שנקבע לשם כך בפקודת מס הכנסה, על פניו, נראה כבד ומסורבל במיוחד, ולהלן סקירת עיקר ההוראות:

1. הוטלה חובת דיווח בגין קבלת "חוות דעת", החלה על יחיד או חבר בני אדם (למעט "מוסד ציבורי") שהכנסתם (ברוטו) בשנת המס עולה על 3 מיליון ש"ח (לא כולל תמורה ממימוש נכסי הון), או שקיבלו "חוות דעת" בקשר למימוש נכסי הון, בתמורה העולה על מיליון וחצי ש"ח.

2. "חוות דעת", לענין זה, היא בכתב, חתומה על ידי נותנה, שניתנה במישרין או בעקיפין לאדם ומאפשרת או נועדה לאפשר למקבל "יתרון מס" (ראה להלן), ובלבד שהתקיים לגביה אחד מאלה:

א. שכר הטרחה בגין חוות הדעת תלוי בסכום יתרון המס שיווצר למקבלה, ונקבע בסכום כולל של 100,000 ש"ח  לפחות.

ב. היא "תכנון מדף" (ראה להלן).

3. "יתרון מס" - לרבות כל אחד מאלה:

א. הנחה או הקלה מהמס, דחית אירוע המס, הפחתה של סכום המס, או של סכום מקדמה, או הימנעות ממס.

ב. הימנעות מחובה או מהתחייבות לנכות מס במקור או הוצאות, או להתחשב בהפסד (זו לשון החוק; נ.ה.).

ג. דחיה של מועד תשלום המס.

4. "תכנון מדף" הוא אחד מאלה:

א. חוות דעת הכוללת בעיקרה תוכן אחיד באותו נושא, שניתנה במישרין או בעקיפין, על ידי נותן חוות הדעת, בתוך תקופה של שנתיים, לשלושה לפחות שאינם קרובים, והיא אינה תלויה בעיקרה בנסיבותיו המיוחדות של מקבל חוות הדעת.

ב. חוות דעת שנותן חוות הדעת הוא שהציע אותה למקבל, מיוזמתו, והמקבל חויב בחובת סודיות לגבי תוכנה, כולו או חלקו. בנוסף, ומבלי לגרוע מחובתו של אדם לדווח על "חוות דעת", הוטלה חובת דיווח נפרדת על אדם החייב בהגשת דוח שנתי על הכנסתו, אם נקט "עמדה חייבת בדיווח" (כפי שיקבע המנהל בטופס).

♦ חובת הדיווח, כאמור, אינה חלה אף היא על "מוסד ציבורי", וחייב בה מי שהכנסתו (ברוטו) בשנת המס עולה על 3 מיליון ש"ח (לא כולל תמורה ממימוש נכסי הון), ומי שמימש נכסי הון בשנת המס, בתמורה העולה על מיליון וחצי ש"ח.

♦ ומהי "עמדה חייבת בדיווח"?

לעניין זה נקבעה הגדרה מקורית, שנביא אותה להלן ככתבה וכלשונה: "עמדה חייבת בדיווח - עמדה שמתקיימים בה כל אלה:

(1) היא עומדת בניגוד לעמדה שפרסמה רשות המסים עד תום שנת המס שלגביה מוגש הדוח;

(2) יתרון המס הנובע ממנה עולה על 5 מיליון שקלים חדשים באותה שנת מס או על 10 מיליון שקלים חדשים במהלך ארבע שנות מס לכל היותר."

♦ ועמדת רשות המסים מהי ?

פשיטא, שהרי היא עמדה שפורסמה במקום נפרד באתר האינטרנט של רשות המסים בישראל (לאחר שנציגי הלשכות המקצועיות קיבלו הזדמנות סבירה לטעון את טענותיהם לגביה, טרם פרסומה), ובלבד שנוסחה בלשון ברורה ומובנת (כך נכתב בחוק; נ.ה.).

♦ כן נקבע, כי מספר העמדות שתפרסם רשות המסים, בכל שנה, לא יעלה על 50 (אלא אם יגיש שר האוצר בקשה מיוחדת לאישור ועדת הכספים של הכנסת), אבל בשנים 2016 ו-2017 תהיה רשות המסים רשאית לפרסם 100 עמדות, בכל שנה.

♦ הוראות בעלות אופי דומה, בשינויים המתחייבים, נקבעו גם לעניין חוק מס ערך מוסף, לעניין חוק הבלו על הדלק ולעניין פקודת המכס. במקרים אלה, נקבעה חובת הדיווח על יתרון מס העולה על 2 מיליון ש"ח בשנה, או על 5 מיליון ש"ח במהלך ארבע שנים, והותר לרשות המסים לפרסם עמדות בשיעור של מחצית מהכמות שנקבעה לעניין פקודת מס הכנסה. תחולתו של החוק לגבי "חוות דעת" שניתנה מיום 1.1.2016 ואילך, ולגבי "עמדה חייבת בדיווח" שהובאה בדוח לשנת 2016 ואילך (כך כתוב בחוק; נ.ה.).

♦ במבט ראשון נראה, כי החוק מלא חורים ככברה (מה דינה של "חוות דעת" שאיננה בכתב, או כזו שלא נחתמה על ידי נותנה, מה עם "שכר טרחה" שישולם בדרכי עקלקלות, מה תוקפה של "עמדת רשות המסים" הנוגדת פסקי דין שנתקבלו - או שנוסחה בצורה בלתי ברורה - וכיוצ"ב), אך הפעם לא נעסוק בקטנות.

נסתפק בכך שנעיר, כי מתקבל הרושם שבמקרים רבים יהיה על הנישומים לקבל חוות דעת מיוחדת, כדי לדעת אם חלה עליהם החובה לדווח על "חוות דעת", או על "עמדה חייבת בדיווח".

בשלב זה שואלים בוודאי את עצמם קוראינו ההמומים, כיצד הסכימו חברי ועדת הכספים של הכנסת להשית את הגזירות הללו על הנישומים?

אין לנו, אלא להצטרף לתמיהתם.

אין האמור באתר מהווה יעוץ משפטי, יעוץ מקצועי, חוות דעת, סקירת המצב המשפטי ו/או הדין הרלבנטי.

ליעוץ משפטי ניתן ליצור קשר עם משרד עורכי הדין גולדמן ושות'

הנני מסכים/מסכימה לתקנון האתר.