העיתון המקצועי לענייני מסים

עורכים מקצועיים: יעקב גולדמן, עו"ד. אורי גולדמן, עו"ד
מנהל מערכת: אורי גולדמן, עו"ד

יום ד' 10.08.2022

תסדיר: 2022-08-10

המדרון החלקלק של הדיבידנד הרעיוני

גירסה להדפסהגירסה להדפסה
מספר הגיליון: 
699
תאריך: 
24/04/2014
מחבר: 

נדב הכהן, רו"ח

שותף במשרד רוז`נסקי, הליפי, מאירי ושות`.
מתמחה במס הכנסה, מיסוי מקרקעין, מס ערך מוסף, מיסוי כללי.
יו"ר מערכת "מסים ומעשים".
יו"ר ועדה לקבילות פנקסים.
חבר ועדת ערר למיסוי מקרקעין.

♦ במסגרת פסק דין, שניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה ביום 31.3.2014 (כותון קולורס בע"מ ולייב איתי נגד פקיד שומה חיפה), כלל השופט רון סוקול שתי קביעות חדשניות (שאינן מהוות בהכרח - בשלב זה - תקדים מחייב), ואלו הן:
 
א. במקרים המתאימים, רשאי פקיד השומה להחליט כי תשלומים הנחזים להיות תשלומי שכר - שמשלמות חברות, שלא לצורך, לאלו שבעלי השליטה בהן חפצים בטובתם - אינם אלא דרך לתגמל את מקבלי השכר, על חשבון חבות המס של החברה.
 
ב. משקבע פקיד השומה, בנסיבות העניין, כי מדובר בטובת הנאה שקיבלו מקורבי בעל השליטה מהחברה, שלא לצורך, רשאי הוא אף לקבוע שמדובר לצרכי מס בדיבידנד רעיוני, שקיבל בעל השליטה מהחברה.
 
♦ יובהר, כי אין אנו מתייחסים כלל ברשימה זו למקרה הספציפי, כשלעצמו, אלא אך ורק להשלכות העלולות לנבוע מפסק הדין.
 
להלן מספר הערות אפיקורסיות, בהקשר לכך:
 
1. בראש ובראשונה נציין, כי תשלומים שונים למקורבי בעלי השליטה אינם נחלת החברות הפרטיות בלבד, ויש הסבורים כי בחברות ציבוריות (רבות) התופעה קשה ונפוצה עוד יותר. האם גם במקרים שכאלו רשאי יהיה פקיד השומה לקבוע כי מדובר בדיבידנד רעיוני, שקיבלו כביכול בעלי השליטה מאותן חברות ציבוריות?
 
2. ככל שמדובר בתשלומים "שלא לצורך", שנעשו על ידי חברות מפסידות (ויש גם כאלה), דווקא הנישומים עשויים לטעון מעתה כי יש לסווגם לצרכי מס כדיבידנדים לבעלי השליטה, שכן נטל המס הכולל האפקטיבי על הדיבידנד עשוי להיות נמוך בהשוואה לנטל המס הכולל האפקטיבי על הסכומים שמקבלים מקורבי בעלי השליטה.
 
3. ספק אם בית המשפט הביא בחשבון את היבטי החוק לביטוח לאומי.
 
 
 
תקבולי דיבידנדים אינם חייבים, כידוע, בדמי ביטוח לאומי (בניגוד למרבית התשלומים, שמקבלים מקורבי בעלי השליטה).
 
4. במקרים רבים (הן בחברות הפרטיות והן בחברות הציבוריות), השליטה בחברה המשלמת הינה בידי חברת אחזקות, שלא לדבר על המקרים בהם השליטה הינה מפוצלת ו/או משורשרת לכמה וכמה תאגידים.
האם גם במקרים שכאלה תופעל מעתה דוקטרינת הדיבידנד הרעיוני?
 
5. בדרך כלל, אין מדובר במקורבים שמקבלים מהחברות שכר, ללא כל תרומה מצדם, אלא במקורבים שנותנים לחברות המשלמות שירותים, בהיקף כזה או אחר. האם פקיד השומה אמור למדוד מעתה את השווי ההוגן של השירותים הללו, כדי לאמוד את מרכיב הדיבידנד הרעיוני שקיבל כביכול בעל השליטה?
 
6. נניח שמקורב א' מקבל מהחברה, עבור שירותיו, שכר מופרז, בעוד שמקורב ב' מקבל מהחברה שכר זעום, שאינו הולם את תרומתו לחברה. האם בעל השליטה יתחייב במס בשל הדיבידנד הרעיוני שקיבל כביכול מהחברה, באמצעות מקורב א'?
 
7. למיטב ידיעתנו, תופעה של מקבלי שכר מופרז, שהם מקורבים, קיימת ונפוצה גם בגופים ציבוריים, בחברות ממשלתיות, ברשויות מקומיות ובמלכ"רים. כיצד יפעיל פקיד השומה את סמכויותיו, במקרים הללו?
 
8. עם כל הכבוד להחלטותיו של פקיד השומה, מקבלי השכר המקורבים לא ימהרו, מן הסתם, להחזיר את הסכומים שקיבלו. אם כך, אין בסיס מקצועי לחייב את בעל השליטה בהכנסה, בשל דיבידנד רעיוני, אלא אם כן יותר לו במקביל לכך ניכוי של הוצאה רעיונית (ולחילופין רישום הלוואת בעל שליטה, שניתנה כביכול על ידיו לחברה).
 
♦ די בדברים שהובאו לעיל כדי להבין שמדובר בקשיים של ממש, ואנו קוראים לבכירי רשות המסים בישראל לשקול היטב את השלכותיו הלא פשוטות של פסק הדין (בקשר לדיבידנד רעיוני), לפני שימהרו לאמצו.



מס פקס בע"מ
רח' החשמונאים 90
קומה 2
תל אביב ת.ד 20445

טל. 03-6966733
פקס. 03-6966744

info@masfax.co.il

 

 

 

אין האמור באתר מהווה יעוץ משפטי, יעוץ מקצועי, חוות דעת, סקירת המצב המשפטי ו/או הדין הרלבנטי.

ליעוץ משפטי ניתן ליצור קשר עם משרד עורכי הדין גולדמן ושות'

הנני מסכים/מסכימה לתקנון האתר.