העיתון המקצועי לענייני מסים

עורכים מקצועיים: יעקב גולדמן, עו"ד. אורי גולדמן, עו"ד
מנהל מערכת: אורי גולדמן, עו"ד

יום ב' 20.01.2020

תסדיר: 2020-01-20

אמנת המס עם פורטוגל – לאיזה נוסח להאמין?

גירסה להדפסהגירסה להדפסה
מספר הגיליון: 
410
תאריך: 
14/06/2007

 

♦ ביום 13 במאי 2007 פורסם הנוסח הרשמי בעברית של האמנה בין ממשלת מדינת ישראל לבין הרפובליקה הפורטוגלית בדבר מניעת מסי כפל ומניעת התחמקות ממסים בזיקה למסים על הכנסה (להלן: "האמנה"). האמנה נחתמה בליסבון ביום 26 בספטמבר 2006 (לתאריך העברי עוד נחזור בהמשך), ואושררה על ידי ממשלת ישראל בהחלטה מס' 1221 מיום 22 בפברואר 2007. האמנה טרם נכנסה לתוקף, מאחר וטרם הוצא צו על ידי שר האוצר למתן תוקף מכח סעיף 196 לפקודה, אך סביר להניח שבקרוב יוצא על ידי שר האוצר (כולנו תקווה שזה כבר יהיה שר במשרה מלאה) צו כאמור, ועל כן מומלץ כבר לכל מי שלאמנה עשויות להיות השלכות לגביו להיערך בהתאם מבעוד מועד.
♦ באופן כללי האמנה בנויה על בסיס אמנת המודל של ה – OECD, כאשר נקבעו שיעורי ניכוי במקור כדלהלן: דיבידנדים – שיעור כללי של 15%. במקרה שבעל הזכות שביושר הוא חברה (שאיננה שותפות) המחזיקה לפחות ב-25 אחוזים מהון החברה המשלמת את הדיבידנדים, שיעור הניכוי במקור יהיה 5% בלבד, למעט במקרה שהחברה המשלמת היא חברה ישראלית, והדיבידנדים משתלמים מרווחים הכפופים למס בישראל בשיעור נמוך מהשיעור הרגיל של מס החברות הישראלי - שאז הניכוי במקור יעמוד על 10%.
ריבית ותמלוגים – שיעור כללי של 10%. פטור מניכוי במקור לגבי ריבית יחול ככל שהריבית משתלמת ביחס להלוואה שניתנה או הובטחה על ידי ממשל המדינה, יחידת משנה מדינית או מינהלית שלה, או הבנק המרכזי שלה או אם הריבית משולמת למוסד על ביטוח סיכון המתעורר בסחר הבינלאומי, במידה שהוא פועל מטעם המדינה.
♦ לגבי רווחי הון, באופן כללי המיסוי נתון למדינת התושבות (עם הוראות ספציפיות לגבי כלי שיט וטיס ומטלטלין של מוסד קבע), למעט אם מדובר ברווחים מהעברת מקרקעין או ברווחים מהעברת מניות שיותר מ-50 אחוזים מערכן נובעים, במישרין או בעקיפין, ממקרקעין הנמצאים במדינה המתקשרת האחרת, שרווחים אלו ניתן למסותם באותה מדינה אחרת.
♦ הוראות הקלה מיוחדות נמצאות בסעיף 23 לאמנה המהווה את פרק ארבע לאמנה, כאשר כותרת הפרק והסעיף הינה "ביטול מסי כפל", אלא שכאן הקורא את הנוסח שפורסם בעברית, בא במבוכה ונסביר.
♦ לאחר הקביעה הכללית והמקובלת, כי ינתן זיכוי הדדי על מסים שנוכו במקור לפי האמנה, קובעת האמנה לגבי פורטוגל, כי כאשר חברה (שאיננה שותפות) שהיא תושבת פורטוגל מקבלת דיבידנדים מחברה שהיא תושבת ישראל ואיננה פטורה ממס תאגידים בישראל, תתיר פורטוגל כניכוי 95 אחוז מהדיבידנדים האמורים הכלולים בבסיס המס של החברה הפורטוגלית מקבלת הדיבידנדים. כלומר, בפועל רק 5% מהדיבידנדים ששולמו מישראל לפורטוגל יחוייבו במס בפורטוגל, ובנוסף ינתן זיכוי על המס שנוכה במקור בישראל בגין חלוקת הדיבידנדים.
התנאי לאמור הינו שהחברה הפורטוגלית מחזיקה במישרין ב-25 אחוזים לפחות מהון החברה הישראלית משלמת את הדיבידנדים, וההשתתפות הייתה רצופה בשנתיים הקודמות לחלוקת הדיבידנד או מתאריך ההתאגדות של החברה המשלמת את הדיבידנדים אם הוא מאוחר יותר, אם ההשתתפות היא רצופה לאורך אותה תקופה. עד כאן טוב ויפה והדברים נהירים וברורים.
♦ ברם, ככל הנוגע לישראל קובע הנוסח בעברית, כי מקום שהכנסה שתושב ישראל מפיק, ואשר בהתאם להוראות האמנה ניתן לחייבה במס בפורטוגל, היא דיבידנד שמשלמת חברה שהיא תושבת ישראל לחברה שהיא תושבת פורטוגל (כך אכן כתוב במקור, ולכאורה צריך להיות בדיוק הפוך – הדיבידנד משתלם מפורטוגל לישראל) ובבעלותה לא פחות מ-25 אחוז מהון המניות של החברה המשלמת את הדיבידנד, יביא הניכוי בחשבון את המס הפורטוגלי שאותה חברה חייבת בו ביחס להכנסתה (וכאן ברור שהכוונה אמורה להיות למס ששולם בפורטוגל על ידי החברה משלמת הדיבידנדים לישראל). אם כן, מהו הנוסח הנכון?
♦ לעזרתנו נחלץ חושים סעיף 29 לאמנה הקובע שבכל מקום של הבדלי פרשנות יכריע הטקסט האנגלי של האמנה (אשר נעשתה, כאמור באותו סעיף, בשפות פורטוגזית, עברית ואנגלית). ואכן, לשונו של הטקסט האנגלי ברורה, והיא עולה בקנה אחד עם לשון דומה שנקוטה בעוד אמנות מס שפורטוגל צד להן. להלן הלשון האנגלית:
Where such income is a dividend paid by a company which is a resident of Portugal to a company which is a resident of Israel and which owns not less than 25 percent of the share capital of the company paying the dividends, the credit shall take into account Portuguese tax payable by that company in respect of its income.
 
♦ מדובר כמובן במקרה בו חברה שהיא תושבת פורטוגל משלמת דיבידנד לחברה תושבת ישראל, והחברה תושבת ישראל מחזיקה לא פחות מ – 25% ממניות החברה הפורטוגלית המשלמת (כדאי לשים לב שכאן אין דרישת החזקה מינימלית של שנתיים כמו בצד הפורטוגזי של ההקלות), אזי בישראל יובא בחשבון כזיכוי גם המס הפורטוגזי ששולם על ההכנסה ממנה חולק הדיבידנד.
♦ נקווה, כי הנוסח העברי יתוקן בהתאם כדי למנוע את המצב שנוצר בו הטקסט בעברית הן סותר את עצמו מיניה וביה והן סותר את הטקסט האנגלי, והמכריע, של האמנה.
♦ בשולי הדברים נעיר, כי גם הטקסט האנגלי, והמכריע, אינו חף לעיתים מפגמים. הדברים אמורים בתאריך העברי בו נחתמה האמנה. האמנה כאמור נחתמה ביום 26 בספטמבר 2006, וכמיטב המסורת באמנות המס של ישראל נוסף גם התאריך העברי בו הן נחתמו. הטקסט בעברית מלמד אותנו, כי התאריך הלועזי האמור הוא יום שלישי ד' בתשרי תשס"ז לפי הלוח העברי. עד כאן טוב ויפה. אלא שכאן הנוסח באנגלית מוסיף חודשים בלוח העברי וקובע, כי האמנה נחתמה ב: 4th day of Tishi, 5767, of the Hebrew Calendar.
וכל היודע מתי חל חודש "Tishi" בלוח העברי מוזמן לעדכן את הח"מ.

 

אין האמור באתר מהווה יעוץ משפטי, יעוץ מקצועי, חוות דעת, סקירת המצב המשפטי ו/או הדין הרלבנטי.

ליעוץ משפטי ניתן ליצור קשר עם משרד עורכי הדין גולדמן ושות'

הנני מסכים/מסכימה לתקנון האתר.