העיתון המקצועי לענייני מסים

עורכים מקצועיים: יעקב גולדמן, עו"ד. אורי גולדמן, עו"ד
מנהל מערכת: אורי גולדמן, עו"ד

יום ב' 20.11.2017

תסדיר: 2017-11-20

תובענה ייצוגית נגד רשות המסים על אי התרת דמי ביטוח לאומי כהוצאה

גירסה להדפסהגירסה להדפסה
מספר הגיליון: 
750
תאריך: 
07/09/2017
מחבר: 

מיכאל כשכאש, עו"ד


עורך דין במשרד גולדמן ושות'.

בוגר הפקולטה למשפטים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת-גן, שנת סיום לימודים 2012

סיים התמחות בפרקליטות מחוז ת"א (מסוי וכלכלה). התקבל לחברות בלשכת עורכי הדין בישראל ביוני 2013

מתמחה בעבירות כלכליות, בניהן: עבירות לפי פקודת מס הכנסה, חוק מס ערך מוסף, חוק מיסוי מקרקעין  והחוק לאיסור הלבנת הון.

 

 

 

תובענה ייצוגית נגד רשות המסים על אי התרת דמי ביטוח לאומי כהוצאה /
 
לאחרונה הגיש מר לירן ועקנין (להלן: "התובע הייצוגי") בקשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב לאישור תובענה ייצוגית נגד רשות המיסים, בסוגיה של התרת הוצאות דמי הביטוח המשולמים למוסד לביטוח לאומי בגין אבטלה ואימהות, כהוצאה מותרת בניכוי.

הסכום המוערך שנתבע בשם חברי הקבוצה – תושבי ישראל שעובדים כשכירים ולהם הכנסות חייבות במס, הוא בסך 844,600,000 ₪, וזו ככל הנראה התובענה הייצוגית הגדולה ביותר שהוגשה אי פעם נגד רשות המיסים.
בתביעתו ציין התובע הייצוגי, כי מס הכנסה צריך להשתלם מתוך "ההכנסה החייבת" של אדם, קרי משכר העבודה לאחר שנוכו ממנו כלל ההוצאות המותרות בניכוי.

דא עקא, ורשות המסים, באופן גורף אינה מאפשרת לשכירים לנכות כהוצאה את דמי הביטוח הלאומי המשתלמים על ידם. התובע הייצוגי הדגיש שדמי הביטוח הלאומי מורכבים, בין היתר, מתשלום המשולם עבור רכיב "אבטלה" ורכיב "אימהות", אותם מחויב לשלם כל עובד שכיר בישראל, ועל כן רשות המסים חייבת להכיר בהם כהוצאה בייצור הכנסה, המותרת בניכוי.
 
בכתב התביעה נסמך התובע הייצוגי, בין היתר, על הוראות סעיפים 17 ו- 32 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), בציינו כי דמי הביטוח הלאומי שמשלם כל עובד שכיר בישראל, אינם נמנים על רשימת ההוצאות שאינן מותרות בניכוי שבסעיף 32 לפקודה, וכי מאחר שעל כל עובד בישראל לשלמם כתנאי להעסקתו, יש לראות בהם הוצאה המשתלבת בתהליכו ובמבנהו הטבעי של המקור, בהתאם למבחן האינצידנטליות שנקבע בפסיקה.  
בתשובתה למכתב ההתראה ששלח התובע הייצוגי עובר להגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, דחתה רשות המסים את דרישת התובע הייצוגי להשבת דמי הביטוח הלאומי שלא הותרו בניכוי, בהטעימה כי בפקודה קיים הסדר השולל ניכוי הוצאות דמי הביטוח הלאומי מהכנסה ממשכורת של שכיר. לטענת רשות המסים הוראת סעיף 47א(ב) לפקודה, המתירה לשכיר שמעבידו אינו חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי בעדו (למשל עובד שגרירות זרה), לנכות שיעור מסויים מדמי הביטוח הלאומי ששילם.
לשיטת רשות המסים, המחוקק נתן דעתו במסגרת סעיף זה בדבר אי התרת ניכוי דמי הביטוח הלאומי ממשכורתו של שכיר, ועל כן דרישת התובע הייצוגי אינה יכולה לעמוד.

ימים יגידו האם אכן התביעה תאושר כייצוגית ואם כן, מה תהיה התוצאה הסופית, אך הפעם, עם כל הרצון שיתבצע כאן מהפך, דעתנו, לשם שינוי, היא כדעת רשות המסים.
הפקודה קובעת, כפי שציינה רשות המסים,  שדמי הביטוח הלאומי שמשלם שכיר אינם מותרים בניכוי. מבחינה משפטית, משהביע המחוקק דעתו ובחר במסגרת הוראות סעיף 47א לפקודה להתיר בניכוי את דמי הביטוח הלאומי ששלמו עצמאי ושכיר שמעסיקו אינו חייב בתשלומם עבורו, יכול בית המשפט לראות בכך הסדר שלילי המונע משכירים לנכות כהוצאה את דמי הביטוח הלאומי המשתלמים עבורם.
על פניו הוראות סעיף 47א לפקודה כוללות הסדר ספציפי, העולה מבחינה נורמטיבית על ההסדר הכללי שבהוראת סעיף 17 לפקודה. 

כמובן שלא נתנגד אם ביהמ"ש יכיר בתביעה כייצוגית מעקרונות שאינם משפטיים גרידא.

אין האמור באתר מהווה יעוץ משפטי, יעוץ מקצועי, חוות דעת, סקירת המצב המשפטי ו/או הדין הרלבנטי.

ליעוץ משפטי ניתן ליצור קשר עם משרד עורכי הדין גולדמן ושות'

הנני מסכים/מסכימה לתקנון האתר.