העיתון המקצועי לענייני מסים

עורכים מקצועיים: יעקב גולדמן, עו"ד. אורי גולדמן, עו"ד
מנהל מערכת: אורי גולדמן, עו"ד

יום ג' 19.11.2019

תסדיר: 2019-11-19

פניה לבית המשפט בערעור תתאפשר רק בתנאי שהייתה השגה

גירסה להדפסהגירסה להדפסה
מספר הגיליון: 
727
תאריך: 
21/05/2015

♦  נורדן נפט (1998) בע"מ היא חברה העוסקת ברכישת דלקים ובמכירתם (להלן:"המערערת"). נורדן טכנולוגיות בע"מ (חברה ציבורית הנסחרת בבורסה) היא הבעלים של 100% ממניות המערערת (להלן "החברה האם"). עפ"י נתוני פסק הדין, פעילות המערערת הסתכמה בהיותה גורם מתווך בלבד בין ספקיות הדלק לבין צרכני הקצה, והיא נעדרה כל  רכוש קבוע משל עצמה כדוגמת מיכלי אספקת דלק, אחסון לדלקים, או מערך הפצה.

לטענת המשיב, בעלי השליטה באנרג'י (רוכשת השליטה בחברת האם מינואר 2004) עמדו בראש ארגון פשיעה  והתנהלה חקירה פלילית גם כנגד המערערת עקב היותה בתקופה מסוימת נתונה לשליטתם של בעלי השליטה באנרג'י. עוד קודם למתן הכרעת-הדין בהליך הפלילי, שלח המשיב למערערת הודעה על פסילת ספריה לשנת המס 2004 לפי סעיף 130(יא) לפקודה שהוצאה בהסתמך על כתב-האישום שהוגש כנגד המערערת.

♦ המערערת לא הגישה לפקיד השומה בקשה נפרדת לעיון מחדש ולשינוי החלטתו המצוינת לעיל, לפי הזכות המוקנית לה בסעיף 130(יא)(2) רישא לפקודה. תחת זאת, בחרה להמתין עד סיום הליכי השומה והוצאת השומה בצו לשנת המס 2004 ולהגיש ערעור על הודעת הפסילה לבית-משפט זה יחד עם הערעור על צו השומה שהוצא לה, בהתאם לאמור בסעיף 130(יא)(2) סיפא.

 ♦ עם פסילת ספריה של המערערת, הוציא לה המשיב, שומה לפי מיטב השפיטה לשנת המס 2004 לפי סמכותו מכוח סעיף 145(א)(2)(ב) לפקודה, ובה  קבע המשיב, בהסתמכו על כתב-האישום שהוגש בעניינה של המערערת, שומה חדשה למערערת לשנת 2004, לפי מיטב שפיטתו. נקבע, כי ההוצאות שרשמה המערערת בשנה זו כהוצאות לרכישת דלקים, בהתבסס על שתי חשבוניות ה"חשודות כהוצאות פיקטיביות ע"פ כתב-אישום שהוגש כנגד החברה" אינן מותרות בניכוי, שכן ההוצאה אינה עומדת בתנאי סעיף 17 רישא לפקודה.

עוד קבע המשיב, כי משנפסלו ספרי המערערת, הרי יש להחיל עליה את הסנקציות הנובעות מכך, לפי סעיף 33 לפקודה, דהיינו הפסדיה המועברים של המערערת משנת המס 2003 לא יותרו לקיזוז, וכן הסנקציות הנובעות מסעיף 20(א)(2) לחוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה), התשמ"ה-1985 (להלן "חוק התיאומים"). 

♦ המערערת הגישה השגה על השומה שנקבעה לה, לפי סעיף 150 לפקודה. המערערת טענה, בין היתר, כי ראתה בהודעת הפסילה ובהודעה על קביעת שומה לפי מיטב שפיטתו של המשיב, אשר נשלחו לה יחד, ככרוכות אחת בשנייה, ולפיכך לטענתה ממילא היוותה ההשגה שהגישה על השומה שנקבעה לה גם בקשה מהמשיב לעיין מחדש בהחלטתו לפסול את ספריה. ההשגה האמורה נדחתה על-ידי המשיב, ובהמשך לה הוציא המשיב צו בהתאם לסמכותו לפי סעיף 152(ב) לפקודה. בצו שהוצא חזר המשיב  על קביעותיו בשומה לפי מיטב השפיטה שהוצאה למערערת בשלב הראשון וזאת, תוך התייחסות לעובדה הנוספת החדשה, קרי, הרשעתה בפלילים של המערערת בעובדות המיוחסות לה בכתב-האישום שהוגש נגדה.

♦ המערערת הגישה שני ערעורים, האחד כנגד השומה שהוצאה לה על-ידי המשיב, והשני כנגד החלטתו לפסול את ספריה. בתשובה לערעור שהוגש כנגד צו השומה הגיש המשיב הודעה המפרשת את נימוקי השומה לשנת 2004.

כעולה מהכרעת-הדין הפלילית בתיק אנרג'י העומדת במרכזו של הליך זה, המערערת דנן הורשעה במספר עבירות על דיני המס. בהכרעת-הדין הורשעה המערערת במספר רב של עבירות.

 

 

ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב בפני כבוד השופט הבכיר (בדימ') גדעון גינת:

 

 

♦ המחלוקת המרכזית בין הצדדים נוגעת לפרשנותה של הכרעת-הדין הפלילית שניתנה בעניינה של המערערת. הצדדים הסכימו, כי פסק הדין יינתן בהתבסס אך ורק על הקביעות בהכרעת-הדין הפלילית בו הורשעה המערערת, וזאת לפי סעיף 42א לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971 (להלן "פקודת הראיות").

ביהמ"ש קיבל את עמדת המשיב בהקשר לפסילת ספרי המערערת, כי יש לדחות את הערעור על הסף, היות והמערערת לא מיצתה את הליכי ההשגה והערעור העומדים לה בהליך המינהלי, לפי סעיף 130(יא)(2) ומשכך היא אינה זכאית לשטוח את טענותיה כנגד החלטתו, בערעור לבית-המשפט.

♦ מלשון הסעיף ניתן ללמוד, כי זכות הפניה לבית-המשפט בערעור קמה רק בתנאי שהנישום ניצל את זכותו במסגרת ההליך המנהלי תחילה, דהיינו פנה למשיב בבקשה לבטל החלטתו, וכן כי המשיב דחה בקשה זו. המערערת בחרה שלא לנצל את זכותה בהתאם לסעיף, היא המתינה עד תום ההליך הפלילי בעניינה, ורק אז ערערה על קביעתו של המשיב, במסגרת הערעור אותו הגישה לבית-המשפט.

♦ בימ"ש קבע, כי החלטת המשיב לפסול את ספרי המערערת בהסתמך על כתב-האישום שהוגש נגדה היא החלטה העומדת במבחן הסבירות, בהיותה מבוססת על ממצאי רשות מנהלית חוקרת מקבילה למשיב וכן על העובדה שממצאים אלה נמצאו מספיקים להגשת כתב-אישום פלילי.

♦ גם אם פסילת ספריה בעינה עומדת והמשיב זכאי שלא להתיר לה בניכוי מהכנסותיה את הוצאות רכישת הדלקים כפי שהוצהרו על ידיה בחשבוניות שנפסלו, יש מקום לבדיקה נוספת של פקיד השומה את טענת המערערת להכרה בניכוי הוצאותיה לרכישת דלקים, על דרך האומדנא, ובהתבסס על שיקול דעתו המקצועי הבלעדי.

♦ טענת המערערת לעניין הכרה בהוצאות רכישה של  דלקים לצורך ניכוי מהכנסתה החייבת, על דרך האומדן, נדונה על ידי ביה"ש לגופו של ענין והתקבלה חלקית.

 

תוצאה: למעט נושא האומדן, יתר טענות המערערת, נדחות. המערערת תשלם למשיב את הוצאות המשפט בשני הערעורים, וכן, בנוסף בשכ"ט עו"ד בסך 60,000 ש"ח.

ניתן ביום: 7.5.2015

בשם המערערת: עו"ד (רו"ח) דרור יצחק

בשם המשיב: עו"ד מרואן עבדאללה, פמת"א אזרחי


אין האמור באתר מהווה יעוץ משפטי, יעוץ מקצועי, חוות דעת, סקירת המצב המשפטי ו/או הדין הרלבנטי.

ליעוץ משפטי ניתן ליצור קשר עם משרד עורכי הדין גולדמן ושות'

הנני מסכים/מסכימה לתקנון האתר.