העיתון המקצועי לענייני מסים

עורכים מקצועיים: יעקב גולדמן, עו"ד. אורי גולדמן, עו"ד
מנהל מערכת: אורי גולדמן, עו"ד

יום ב' 16.12.2019

תסדיר: 2019-12-16

הוצאות בתובענה יצוגית

גירסה להדפסהגירסה להדפסה
מספר הגיליון: 
395
תאריך: 
15/02/2007
המבקשות הגישו בקשה לאישור תובענה ייצוגית בגין חיוב במס בולים על רכיב המע"מ בעסקאות. מטעם המשיב ניתנה הודעה, בהתאם להוראת סעיף 9[ב] לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ב- 2006 (להלן "החוק"), האומרת כי אף על פי שהוא סבור שגביית מס בולים על רכיב מע"מ בעסקאות נעשית כדין, הוא החליט להפסיק את הדבר (להלן: "ההודעה המפסקת"). ההחלטה נומקה בכך שהחל מ-1.1.06 בוטל החיוב במס בולים כליל. בעקבות ההתפתחויות האלה, הגישו המבקשות בקשה לפסיקת גמול ושכ"ט עו"ד בהתאם להוראת סעיף 9[ג] לחוק תובענות ייצוגיות. סעיפים 22 ו-23 לחוק, קובעים את עיקרי השיקולים שבהם מתחשב בית המשפט בשוקלו את הגמול למבקש האישור ולעורכי דינו. סעיף 22[ב] מורה על שלושה שיקולים עיקריים: 1. הטרחה שטרחו מבקשות האישור והסיכון שנטלו על עצמן בהגשת התובענה הייצוגית. 2. התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה. 3. מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית. סעיף 23 , המתייחס לעוה"ד מוסיף מבחנים נוספים: מורכבות ההליך, הטרחה שטרח ב"כ המייצג, הסיכון שנטל על עצמו וההוצאות שהוציא לשם כך. בנוסף, האופן שבו ניהל ב"כ המייצג את ההליך והפער בין הסעדים הנקבעים לבין הסעדים שנפסקו. המבקשות טוענות שלפי כל אחד ממרכיבי שיקול הדעת המתוארים בחוק מתחייבת קביעה בדבר הענקת גמול נכבד ביותר: התועלת הציבורית נאמדת בסך הכל בסכום של כ-1.274 מיליארד ₪ ובחיוב המדינה לנהוג לפי פסיקת ביהמ"ש העליון, פסיקה ממנה התעלמה עד עתה. הטרחה והסיכון מתבטאות בעובדה כי 90% מהבקשות לאישור תובענות ייצוגיות נדחות מה שגורר חיוב בתשלום הוצאות גבוהות. סיכון סכומי כסף של עשרות או מאות אלפי שקלים בהסתברות של 9:10 הוא מתכון להימנעות מתובענות ייצוגיות. מידת החשיבות של התובענה הייצוגית הקונקרטית היא פועל יוצא של התועלת שנגרמה לציבור כתוצאה מהצלחת הליכי התובענה. לעניין עוה"ד נטען בנוסף כי עקב מורכבותה של הסוגייה נדרשו שעות עבודה רבות של עו"ד בכירים וזאת כדי לחרוש תלמים של שטח שאינו ברור ומבורר. המשיב טוען, כי בקשת האישור הוגשה לאחר שבית המשפט העליון בהחלטתו שלא לקיים את הדיון הנוסף העיר שלנוכח אי קיום הדיון תוכל המדינה להעלות בבתי משפט שונים את טענותיה בסוגיית גביית מס בולים על מע"מ בעסקאות, במגמה להצדיק את הגבייה חרף קיומו של פסק הדין של בית המשפט העליון בע"א 222/00. המשיב גורס כי התובענה הנדונה אינה הראשונה שהוגשה בסוגיית החיוב במס בולים על רכיב המע"מ. לעניין הסיכון והטרחה הוא סבור שהם אינם מצדיקים פסיקת גמול מכיוון שהמבקשות מסתמכות בעיקר על פסק הדין של בית המשפט העליון שלכאורה נותן להם את מבוקשן בידן וכמו שכבר צוין מסתמכות הן על מקרים קודמים.  בעניין החשיבות הציבורית של התובענה אין לומר בהכרח שבקשת האישור דנן משרתת אינטרס של קבוצה שנזקו של כל אחד ממרכיביה קטן מכדי הגשת תביעה פרטנית וכן כי אומדן ה"תועלת" שבהשגת תכלית התובענה, לוקים בטעות. נימוק נוסף שבאת כח המשיב מעלה הוא שיש להיזהר מפני "עידוד יתר" של הגשת תובענות ייצוגיות.
 
ביהמ"ש המחוזי בת"א כב' הש' ד"ר עודד מודריק
המחלוקת מתגדרת בשאלת היישום הקונקרטית של העקרונות המנחים את שאלת פסיקת "גמול מיוחד" לתובע ייצוגי ובא כוחו. מתוך חמש הפרמטרים להחלטה על תגמול העולים מדבריו של ביהמ"ש בע"א 8430/99 אנליסט נ' ערד בוחר כב' הש' שניים ומוסיף פרמטר עצמאי: א. הטרחה המיוחדת או הסיכון ב. חשיבותה של התובענה הייצוגית לשם הגנה על אינטרס הפרט במסגרת אינטרס הכלל.        ג. הצורך להימנע מ"עידוד יתר" להגשת תובענות ייצוגיות. ראוי שבחינת התגמול תביא לידי איזון את הצרכים הנוגדים של עידוד הגשת תובענות ייצוגיות וריסונן.
לעניין הטרחה יש לומר שמן הבקשה עולה שהטרחה בעניין התובענה דנן הייתה בעיקר טרחתם של באי הכח המייצגים שנצרכו לסוגייה. ועל אף שאינני מבטל את ערך העבודה שנעשתה בידם מקובל עלי שעורכי הדין המלומדים לא עשו את דרכם כאן בשדה בור ולכן דומה שישנה הפרזה בעניין זה. לא ברור - מהי הטרחה המיוחדת של המבקשות כשלעצמן.
ה"סיכון" שניטל בידי עורכי הדין אינו רלוונטי לעניין דנן משום שבמקרה הזה הבקשה לאישור השיגה את תכליתה וברור שיש לחייב את המשיב בשכר טרחתם. ולעניין המבקשות ספק רב אם אכן הסיכון הניטל הוא בשיעור של "עשרות עד מאות אלפי שקלים" של הוצאות פסוקות במקרה של סירוב לאישור תובענה ייצוגית או דחייתה שכן בחלק מכריע של העניינים התובענה מוגשת בידי "אדם מן הישוב" שאיננו בהכרח עתיר ממון ומבחינה ריאלית לא ניתן לפסוק זאת. ביהמ"ש מוסיף כי בעניין דנן, ככל הנראה התועלת הציבורית היא בעלת היקף גדול מאוד שכן המדינה החליטה שלא תגבה יותר מס בולים על מע"מ בעסקאות, אולם כשם שיש לעודד תובענות ייצוגיות כדי לשמור על אינטרסים פרטיים המתקפחים בידי גורמים רבי עוצמה כלכלית, כך יש להיזהר מפני "עידוד יתר" שיעמיד במדרגה הגבוהה ביותר את האינטרס הפרטי של התובע. ככל שיגדל הסיכוי להשגת "גמול מיוחד" גדול יותר, כן יגבר היקפן של תובענות סרק.
 
תוצאה:
לשתי המבקשות יחדיו "גמול מיוחד" בשיעור של 200,000 ₪.  הערכת ההשקעה של עורכי הדין הינה 300,000 ₪ שהם כ-75% מן הסכום שדרשו.
 
ניתן ביום 6.2.07
ב"כ המבקשות: עו"ד רון ועו"ד הרניק- ריטרסקי א. רון ושות'.


אין האמור באתר מהווה יעוץ משפטי, יעוץ מקצועי, חוות דעת, סקירת המצב המשפטי ו/או הדין הרלבנטי.

ליעוץ משפטי ניתן ליצור קשר עם משרד עורכי הדין גולדמן ושות'

הנני מסכים/מסכימה לתקנון האתר.