העיתון המקצועי לענייני מסים

עורכים מקצועיים: יעקב גולדמן, עו"ד. אורי גולדמן, עו"ד
מנהל מערכת: אורי גולדמן, עו"ד

יום ו' 03.12.2021

תסדיר: 2021-12-03

ביטול זכאות להטבות מס מכוח חוק עידוד ה"ה

גירסה להדפסהגירסה להדפסה
מספר הגיליון: 
686
תאריך: 
09/01/2014

חברת ענבי ציון משקאות קלים (1981) בע"מ (להלן: "המשיבה"), העוסקת בייצור ושיווק פירות מעובדים, הגישה ביום 9.12.93 למינהלת מרכז ההשקעות (להלן: "המנהלה") בקשה לאישור תכנית השקעות ע"פ החוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 (להלן: "החוק") במסגרתה ביקשה להעביר את מפעלה מבת ים לכרמיאל ולהרחיבו. ביום 6.4.94 נתנה המנהלה למשיבה אישור לתכנית השקעות ב"מסלול מענקים" להרחבת מפעל המשיבה. ביום 24.1.20013 שלח מרכז ההשקעות מכתב התראה למשיבה בדבר כוונתו להמליץ למינהלה לבטל את כתב האישור, לנוכח העובדה כי היא אינה עומדת בתכנית השיווק וביום 20.5.2001 החליטה המנהלה לבטל את כתב האישור למפרע מיום הוצאתו, כולל ביטול הטבות והשבת המענקים להם זכתה המשיבה עד כה. בעקבות זאת התקיימו בין הצדדים מגעים, אשר בסופם הודיעה המנהלה במכתב מיום 1.8.2001 למשיבה כי החליטה להקפיא את ביטול התוכנית המאושרת עד ליום 31.12.2002, על מנת לאפשר לה להוכיח יכולת שיווק על פי התחייבויותיה. ביום 11.8.2003 החליטה המנהלה לבטל את החלטתה על ביטול כתב האישור, אולם להשאיר ללא שינוי את תנאי השיווק. לאור מכתב ביצוע ששלחה המנהלה למשיבה ובו פירוט סכומי ההשקעות שבוצעו ע"י המשיבה (להלן:"מכתב הביצוע") ובעקבות בדיקות שערך המערער, מהן עלה כי המשיבה לא מימשה את תכנית השיווק ובכך לא עמדה בתנאי כתב האישור, קבע המערער כי המשיבה חייבת במס חברות בשיעור מלא על כל הכנסותיה החייבות בשנות המס 2002-1999 ואינה זכאית לשלם מס בשיעור מופחת מכוח כתב האישור. מחלוקת נוספת שהתגלעה בין הצדדים עסקה בהוצאות המשיבה בגין עובדי מעבדה ורכישת חומרים מתכלים, ובשאלה האם הוצאות אלה הינן למעשה הוצאות מחקר ופיתוח אשר יש לנכותן בפריסה ע"פ 3 שנים או שמא ניתן לנכותן בניכוי שוטף משל היו הוצאות שכר. המשיבה ערערה לבית המשפט המחוזי אשר קיבל את הערעור באופן חלקי כך שדחה את טענותיה לעניין ניכוי הוצאות שכרם של העובדים. מכאן הערעור.

 
לטענת המערער, המשיבה אינה זכאית ליהנות להטבת המס הקבועה בס' 47(א)(4) לחוק עידוד השקעות הון. נטען כי זכאות להטבות מס מכוח חוק עידוד השקעות קמה רק במידה והנישום הוכיח כי מילא אחר הוראות חוק עידוד השקעות וכי ביצע את התכנית המאושרת ועמד בתנאי כתב האישור.
 
לטענת המשיבה, התנהלות המנהלה מעידה על הסכמתה לשינוי התנאים המקוריים שהוצבו למשיבה. כמו כן נטען כי נוכח ניסוחו הלקוי של מכתב הביצוע יש להעדיף פרשנות פוזיטיבית ביחס לתוכנו המכשירה את הענקת הטבת המס למשיבה ושומרת על קוהרנטיות בין עמדת המינהלה ועמדת המערער. לצד האמור, טענה המשיבה כי בית המשפט המחוזי נמנע מלהכריע בטענותיה החלופיות בדבר עמידתה, לכל הפחות בקירוב, ביעדי הייצוא שהוצבו לפניה.
 
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים בפני כב' השופט א' חיות, י' דנציגר וד' ברק-ארז:
 
קבע כי, מעיון במכתב הביצוע לא יכול להיות חולק כי נוסחו אינו מיטבי וכי המנהלה סברה כי המשיבה אינה עומדת בתנאי תכנית השיווק בשנים 2002-1996 בעת שהחליטה שלא לבטל את כתב האישור. עם זאת, סבר בית המשפט הנכבד כי אין לקבל את קביעתו העובדתית של בית המשפט המחוזי, לפיה מלמדים מכתב הביצוע והתסקיר שערך מרכז ההשקעות בחודש ינואר 2003, כי המנהלה החליטה לשנות את תנאי כתב האישור ולפטור את המשיבה מן החובה לעמוד ביעדי הייצוא האמורים בשנים 2002-1996, אף ששינוי כאמור לא מוזכר בהם במפורש. מארג הראיות מלמד כי המנהלה לא התכוונה לוותר על הדרישה לעמידה ביעדי הייצוא שנקבעו בכתב האישור וזו נותרה שרירה וקיימת ולא בוטלה במכתב הביצוע. המנהלה עמדה בעקביות על כך שיעדי הייצוא שנקבעו בתכנית השיווק מהווים תנאי לזכאות המשיבה להטבות מס, ולאחר שחזרה בה מביטול כתב האישור הבהירה המנהלה במכתב הביצוע כי תנאי כתב האישור עומדים בעינם. עמדה זו של המנהלה ניצבה לנגד עיני המערער והוא פעל כהלכה עת בדק את קיום התנאי בדבר יעדי הייצוא שנקבעו בתכנית השיווק. בסירובו של המערער לאשר את מתן ההטבות למשיבה, לנוכח עמדתו כי יעדי הייצוא לא קוימו על ידי המשיבה, מימש איפוא המערער את מדיניות המנהלה כפי שהתבטאה במכתב הביצוע. לאור האמור, ברי כי שלילת הטבת המס על ידי המערער בשנים שבערעור אכן מתחייבת במקרה דנן מהוראות סעיף 73 לחוק עידוד השקעות ועולה בקנה אחד עם מדיניות המנהלה. משנמצא כי כתב האישור, על תנאיו המקוריים, עומד בתוקפו וכי המשיבה לא עמדה בתנאים אלו,  נקבע כי אין המשיבה זכאית להטבת מס לפי סעיף 47(א)(4) לחוק עידוד השקעות. אשר על כן, הערעור התקבל במובן זה שהכרעתו של בית המשפט המחוזי לעניין השומות אותן קבע המערער למשיבה לשנות המס 2002-1999 תבוטל ושומות אלה תעמודנה בתוקפן וכך הציע כב' השופט דנציגר לחברותיו למוטב לעשות. בנסיבות העניין הוצע שלא לחייב את המשיבה בהוצאות. כב' השופטת א 'חיות וכב' השפטת ד' ברק-ארז הביעו הסכמתן להחלטת כב' השופט י' דנציגר.
 
תוצאה:
הערעור נתקבל
ניתן ביום 1.1.2014
ב"כ המערער: עוה"ד קמיל עטילה מפרקליטות המדינה
ב"כ המשיבה: עוה"ד שוקי רגב
 

מס פקס בע"מ
רח' החשמונאים 90
קומה 2
תל אביב ת.ד 20445

טל. 03-6966733
פקס. 03-6966744

info@masfax.co.il

 

 

 

אין האמור באתר מהווה יעוץ משפטי, יעוץ מקצועי, חוות דעת, סקירת המצב המשפטי ו/או הדין הרלבנטי.

ליעוץ משפטי ניתן ליצור קשר עם משרד עורכי הדין גולדמן ושות'

הנני מסכים/מסכימה לתקנון האתר.