העיתון המקצועי לענייני מסים

עורכים מקצועיים: יעקב גולדמן, עו"ד. אורי גולדמן, עו"ד
מנהל מערכת: אורי גולדמן, עו"ד

יום ש' 07.12.2019

תסדיר: 2019-12-07

ביטול אי הרשעה של נאשם בערעור

גירסה להדפסהגירסה להדפסה
מספר הגיליון: 
395
תאריך: 
15/02/2007
המשיב, שהיה מנהל חברה, הועמד לדין, יחד עם אדם נוסף (ינאי) בבית משפט השלום, בגין ביצוע 5 עבירות על סעיף 219 לפקודת מס הכנסה. בכתב האישום נטען, כי החברה, ינאי והמשיב, ניכו מס הכנסה מעובדים וממקבלי תשלומים, בסך 470,519 ₪ (קרן), ולא העבירו את הסכום לשלטונות המס, במהלך תקופה של 5 חודשים.
 
בית משפט השלום בת"א (כב' השופטת אמסטרדם) קבע, כי המשיב אכן היה מנהל פעיל בחברה, ולא עמדו לו ההגנות הקבועות בסעיף 224א' לפקודה (שהעבירות נעברו שלא בידיעתו, או שהוא נקט בכל האמצעים הסבירים להבטחת מניעות העבירה), והרשיע את המשיב בביצוע העבירות, אך ביטל את הרשעתו וחייבו בביצוע עבודות שירות לתועלת הציבור (של"צ) וכן הטיל עליו קנס בסך 7,500 ₪. הנאשם השני, ינאי, הורשע בדין, והרשעתו לא בוטלה.
 
לטענת המערערת (המדינה), לא היה מקום לביטול הרשעתו של המשיב. המשיב היה מנהל פעיל, ולא היה מקום להבחין בין המשיב לבין ינאי.
עסקינן בעבירות כלכליות בה מדיניות בית המשפט הינה להרשיע את העבריינים. לטענתה, בימ"ש השלום שגה בכך שנתן משקל יתר לתסקיר שירות המבחן, אשר מתייחס בעיקר לנסיבות ובעיות של הנאשם, אך אינו יוצר את האיזון בין האינטרס הפרטי של הנאשם לבין האינטרס הציבורי. כמו כן שגה בימ"ש שלום, שהתחשב בכך שלמשיב תואר עורך דין ושהרשעתו עלולה להביא לשלילת רישיונו ופגיעה בתעסוקתו בעתיד. לטענתה, המשיב כלל לא עבד כעורך דין כמקצוע, ובכל מקרה, מאחר שהעבירות אותן ביצע אינן קשורות לעבודתו כעו"ד, הרי שרישיונו לא יישלל לצמיתות. בנוסף, מקום בו יורשע, עותרת המערערת להטיל על המשיב קנס גבוה, שכן הוא לא הסיר את מחדליו עד היום (לעומת ינאי).
 
לטענת המשיב (הנאשם), למשיב לא היו טובות הנאה מביצוע העבירה. החברה הינה חברה משפחתית בבעלות משפחת פיינר וינאי, והמשיב קיבל בה 10% מן המניות. המשיב עשה כל אשר ביכולתו על מנת לפתור את מצבה הכלכלי הקשה של החברה, כולל נסיעה על חשבונו לקנדה כדי להביא כספים מבעל השליטה העיקרי, ואולם בסופו של דבר לא צלח בכך. בנוסף, המשיב, אשר חתם על ערבויות לחובות החברה, שילם סך של 1.5 מליון ₪ לנושי החברה מכיסו, דירתו נמכרה, וזאת בזמן שינאי בחר בדרך של פשיטת רגל. בנוסף לכך, מר פיינר, אשר היה איש מפתח בחברה, נמחק מכתב האישום מבלי שקיבל מהמערערת הסבר לכך, למרות פניותיו. כמו כן, בשל קשיי פרנסה, עבר המשיב לאחרונה קורס שליחים של הסוכנות היהודית, ואולם הרשעה בדין לא תאפשר את יציאתו לשליחות, ולא יוכל להחלץ מקשייו הכלכליים, דבר שימנע פירעון חובותיו.
 
בימ"ש מחוזי ת"א– כב' הש' סג"נ המר (אב"ד), שיצר, שבח:
הכלל הוא, כי משמצא בית המשפט שהנאשם ביצע עבירה, דינו הרשעה. היוצא מהכלל הוא החריג המאפשר אי הרשעה, (סע' 71א' לחוק העונשין). השיקולים לאי הרשעה במקרים מיוחדים נקבעו בהלכת תמר כתב. במקרה כאן, מהות העבירה הינה עבירת מס, אשר מדיניות הפסיקה היא להרשיע בגינה, ואף להחמיר בעונשה. אמנם לא מדובר בהעלמת מס, אך גם בעבירה של אי העברת ניכויים המגמה היא להקפיד עם מי שעובר על החוק.
 
בימ"ש השלום הבחין בין חלקו של המשיב לחלקו של ינאי, ואולם באבחנה זו אין די. מנהל אינו תואר פורמלי בלבד, ועל כל מי שנושא משרה בתאגיד להיות ער לכך שהמינוי כרוך גם באחריות ונשיאה בתוצאות. המערער היה מנהל פעיל ולקח חלק בקבלת ההחלטות בחברה. אבחנה בין המשיב לבין ינאי יכולה לשמש נסיבה לקולא לעניין העונש, אך לא די בה כדי לבטל הרשעה.
 
לפי ביהמ"ש, אין חולק שהמשיב הינו אדם חיובי ללא כל עבר פלילי, אך יש לזכור את העקרונות שנקבעו בהלכת כתב ולבחון האם נסיבותיו האישיות של המשיב כה מיוחדות ועשוי להיגרם לו נזק שאינו עומד בפרופורציות לאינטרס הציבורי. שיקול זה אינו מתקיים במקרה דנן. אמנם המערער הינו עורך דין במקצועו, אך הוא לא עסק במקצוע, אלא בייזום נדל"ן. לעניין העובדה, כי ההרשעה תביא לשלילת רשיונו והוא לא יוכל לשקם עצמו בעבודה כעורך דין, יש להתייחס לכך, שלא הוצג על ידי המשיב רישיון עריכת דין תקף, וממילא לא הוכח, כי הרשעה בעבירה מהסוג הנדון, שאינה קשורה לעיסוק בעריכת דין, תביא באופן אוטומטי לשלילת רישיון, או תמנע את חידושו, אשר לפניה יש צורך בהליך בפני בית הדין המשמעתי של הלשכה, אשר לחבריו שיקול דעת רחב לעניין הענישה שתוטל. בנוסף הוכח, כי המשיב כלל לא החל לעסוק בעריכת דין במסגרת הזמן הרב שחלף ממועד אי הרשעתו ועד היום, והוא מחפש ובוחן אפיקי תעסוקה שונים. על כן, הנזק שעלול להיגרם למשיב אינו עולה על האינטרס הציבורי שבגדרו: חומרת העבירה, הפגיעה והנזק שנגרם לציבור והצורך להרשיע עבריינים לשם הרתעה ומניעה. בנוסף, המשיב לא הסיר את מחדליו עד היום.
 
התוצאה:
ערעור המדינה התקבל, ביהמ"ש קבע, כי יש להרשיע את המשיב, וכן להטיל עליו בנוסף לעונש שהוטל עליו, גם 10 חודשי מאסר על תנאי וקנס נוסף בסך 7,500 ₪.
 
ניתן ביום: 31.12.06
ב"כ המערערת: עו"ד זמיר.
ב"כ המשיב: עו"ד משה-חי; עו"ד פלס.
 
הערת המערכת: למרות התוצאה הסופית במקרה הספציפי, אנו סבורים, כי בית המשפט המחוזי הותיר צוהר רחב להעלאת טענה לאי הרשעה, גם בעבירות מס, מקום בו יוכח באופן ברור, כי ההרשעה עלולה להביא לנזק משמעותי לנאשם.      

אין האמור באתר מהווה יעוץ משפטי, יעוץ מקצועי, חוות דעת, סקירת המצב המשפטי ו/או הדין הרלבנטי.

ליעוץ משפטי ניתן ליצור קשר עם משרד עורכי הדין גולדמן ושות'

הנני מסכים/מסכימה לתקנון האתר.