העיתון המקצועי לענייני מסים

עורכים מקצועיים: יעקב גולדמן, עו"ד. אורי גולדמן, עו"ד
מנהל מערכת: אורי גולדמן, עו"ד

יום ו' 06.12.2019

תסדיר: 2019-12-06

אי התרת ניכוי הוצאות משפטיות של רישום פטנטים

גירסה להדפסהגירסה להדפסה
מספר הגיליון: 
724
תאריך: 
26/02/2015

♦ לטענת המערערת, היא קיימה את הגדרת "מפעל מוטב" הואיל ודי בכך שעסקה בפיתוח מוצרים בכדי לסווגה כ"מפעל תעשייתי" לצורך החוק; הואיל והשתמשה בקבלני משנה לצורך פעילות הייצור שלה, יש לה פעילות ייצורית; לחברה שני עובדים שכירים בחברה והיועצים המשפטיים שלה, אשר הועסקו ברישום הפטנטים בהיקף של משרה וחצי; פעילות החברה  הייתה פעילות ייצורית. באשר לקיומו של מפעל, כיום אין צורך במפעל גדול ודי בפעילות מסוג פיתוח. התנאי של מספר עובדים לא נקבע בחוק ואיננו בגדר הנחיה של רשות המיסים.עוד לטענת המערערת, הוצאות החשמל ומיקום המפעל אינם רלוונטיים. היא הוכיחה כי השקיעה במפעל "השקעה מזערית מזכה". לחילופין היא טענה כי יש להכיר ברישום פטנטים ובהשקעה במחקר ופיתוח כ"השקעה מזערית מזכה" לשנת 2007. בכל מקרה ההוצאות המשפטיות שהוציאה שימשו בייצור הכנסתה השוטפת ולכן הן הוצאות ששימשו לייצור הכנסה בהתאם להוראות סעיף 17 לפקודת מס הכנסה

 

 ♦ המשיב טען, כי יש לדחות את הערעור על כל חלקיו. לשיטתו, המערערת מבקשת לפרש את החוק באורח אבסורדי ממש, כך שיחול על עסק המנוהל במרתף של בית מגורים המעסיק עובד יחיד העוסק בייצור, הוא המערער עצמו. המערערת איננה מפעל תעשייתי ולכן לא תזכה בהטבות אף אם פעילותה ייצורית. גם מפעל בעל אופי תעשייתי שפעילותו אינה ייצורית לא יזכה בהטבות. לטענת המשיב, המערערת נדרשת להוכיח את התקיימותם של שני הרכיבים באופן מצטבר. המשיב מוכן להסכים כי ככל שהמערערת עוסקת בפיתוח של מוצרים הרי שפעילותה חוסה תחת הגדרת "פעילות ייצורית", אך אינה חלק מהגדרת המונח "מפעל תעשייתי". לעניין פירוש המונח "מפעל תעשייתי" בחנה הפסיקה לא פעם את כמות העובדים בעסק כאחת מתכליותיו של החוק, בהיותו בא לעודד העסקת עובדים. כך נדחתה הטענה לגבי עסק שבו שלושה עובדים בלבד. בנוסף, אין למערערת מכונות וציוד של פס ייצור תעשייתי. המערערת משלמת ארנונה כבית מגורים ולא כמפעל. הוצאות החשמל השנתיות שלה מאפיינות צריכה ביתית ולא הפעלת ציוד כבד. מכל מקום, ציוד שאינו רשום בטופס הפחת, ודאי מכונות ייצור או כלי ייצור, אינו שייך חשבונאית לחברה. אם מנהלת מרכז ההשקעות סברה כי אין לראות במערערת מפעל תעשייתי, מה למשיב שיחלוק על כך. לעניין ההוצאות המשפטיות ורישום פטנט של המערערת, הרי שאלה לא נוהלו כנדרש בדו"חות הכספיים. לחיזוק הדברים המשיב הצביע על כך שמר אדהאן הודה מפורשות כי הפטנט הנו בבעלותו ולא בבעלות המערערת.

 

ביהמ"ש המחוזי בי-ם - בפני כבוד השופט ד' מינץ :

 

♦ ביהמ"ש דחה את ערעורה של המערערת וקבע כי אינה עומדת בהגדרת "פעילות ייצורית". המערערת טענה, כי הלכה למעשה אין חשיבות לשאלה אם בבעלותה "מפעל תעשייתי" אלא רק "מפעל" ויש לבחון אם היא מקיימת פעילות ייצורית בלבד. טענה זו אין לקבל, ויש לבחון האם עומדת המערערת גם בתנאי "מפעל תעשייתי".

♦ בדיקת עמידתה של המערערת בתנאי "מפעל תעשייתי" חייב להיות בדיקת מאפייני פעילותה באופן מצטבר ולא בחינת קריטריון יחיד כלשהו (דוגמת, מספר עובדיה). אין חולק כי מרכז ההשקעות ביטל את ההכרה במערערת כ"מפעל מאושר" למפרע, החל מדצמבר 2000. החברה לא עמדה ביעדיה העסקיים הן מבחינת מחזור והן מבחינת העסקת עובדים;

המערערת עסקה הלכה למעשה רק בתיווך תעשייתי ואינה חוסה תחת הגדרת "מפעל תעשייתי".

הוצאות לרישום פטנטים שנדרשו בטענה, כי התכנון והפיתוח שבוצעו על ידה מוגנים בפטנטים רשומים רבים (מעל 50) ובאמצעות הגנתם בפטנט החברה הבטיחה, כי הלקוחות יגיעו אליה ובכך הבטיחה למעשה את הכנסתה. במובן זה, כל הוצאות הפטנט, לרבות העסקת משרד עו"ד לצורך רישום הפטנטים בהיקף של משרה וחצי, היו הוצאות לשם ייצור הכנסה, כפי שמופיע בביאור 11 לדוחות הכספיים שלה בו פריט ההוצאה "משפטיות ורישום פטנט" נרשם תחת הפרק "עלות המכירות והעיבוד". לשיטתה, אין מדובר בהוצאות להמצאת פטנט ותכנון מוצר (המהוות הוצאות מחקר ופיתוח), אלא בהוצאות הרישום במדינות השונות ובתשלום האגרות, הוצאות המהוות מכשיר לקיום מכירות מהמוצר.

♦ המשיב טען מנגד, כי פטנט הנו נכס הון באופיו, כהגדרת סעיף 88 לפקודה, אשר יכול להניב תקבולים פירותיים על פני זמן ללא שהפטנט יצא מרשותו של האדם. על כן, כל הוצאה שתביא לגיבושו של אותו פטנט תהיה חלק מעלות הפטנט, ואם וכאשר ימכר הפטנט הוצאות אלה תוכרנה כעלות לצורך חישוב רווחי הון.

♦ לפי סעיף 17 לפקודת מס הכנסה, הוצאה מותרת בניכוי אם היא עומדת בשני תנאים. האחד, שהיא שימשה בייצור הכנסה, כלומר הוצאה עסקית להבדיל מפרטית. השני, שהיא הוצאה פירותית להבדיל מהונית. מכאן, יש להבחין בין הוצאה שעניינה שמירת ההון הקיים של הנישום לבין הוצאה שעניינה יצירת הון יש מאין. רק הוצאה שעניינה שמירה על ההון הקיים תותר בניכוי בשנה השוטפת. לעומתה, הוצאה שיוצרת/ משביחה הון, לא תותר בניכוי בשנה השוטפת.

ביהמ"ש קבע, כי מדובר בהוצאה ששימשה לצורך יצירת נכסי הון חדשים ולא לשימור ותחזוקה של נכסי הון קיימים. ככל שהוצאו הוצאות לצורך שימור ותחזוקה של פטנטים קיימים, הרי שהוצאתם לא הוכחה כנדרש בדוחות החברה ובטופסי הפחת.


תוצאה:

♦ שני הערעורים נדחו והמערערת תישא בהוצאות המשיב בסך 50,000 ₪.

  ניתן ביום  19.1.2015

ב"כ המערערת: עו"ד נדב שגיא

ב"ב המשיב: עו"ד ניר סרי ומורן בראון, פרק' י-ם

אין האמור באתר מהווה יעוץ משפטי, יעוץ מקצועי, חוות דעת, סקירת המצב המשפטי ו/או הדין הרלבנטי.

ליעוץ משפטי ניתן ליצור קשר עם משרד עורכי הדין גולדמן ושות'

הנני מסכים/מסכימה לתקנון האתר.