העיתון המקצועי לענייני מסים

עורכים מקצועיים: יעקב גולדמן, עו"ד. אורי גולדמן, עו"ד
מנהל מערכת: אורי גולדמן, עו"ד

יום ג' 17.09.2019

תסדיר: 2019-09-17

מיוחד ! - העמקת הגבייה - סקירת הצעת חוק העמקת גביית המסים והגברת האכיפה

גירסה להדפסהגירסה להדפסה
מספר הגיליון: 
640
תאריך: 
29/11/2012

ביום 5.11.2012 פורסמה ברשומות מטעם הממשלה, הצעת חוק העמקת גביית המסים והגברת האכיפה (תיקון חקיקה והוראת שעה), התשע"ג – 2012 (להלן: "הצעת החוק"), לאור ממצאים ומסקנות שהועלו במסגרת וועדת טרכטנברג בכל הנוגע להכנסות לא מדווחות – "הון שחור". מטרת הצעת החוק הינה צמצום היקף העלמות המיסים בישראל, שיפור וייעול גביה המיסים, שיפור באיסוף המידע והדיווח לרשות המיסים ומלחמה בתופעת הלבנת ההון וההון השחור.
בהצעת החוק מוצע, לערוך, לבצע תיקונים בחקיקה קיימת ו/או הוספת סעיפים חוק חדשים במידת הצורך, על מנת ליצור השוואה בין חוקי המס השונים לרבות השוואה בדרך גביית המיסים בין החוקים השונים. הצעת החוק מתייחסת לפקודת מס הכנסה, חוק מס ערך מוסף, חוק מיסוי מקרקעין, חוק הבלו, חוק איסור הלבנת הון וחוקים נוספים כמו חוק מיסוי רווחי נפט, חוק אזור סחר חופשי באילת וחוק קיזוז מסים.
מאחר והצעת החוק מכניסה שינויים מהותיים בחוקי המס ומאחר ועפ"י "השמועות", יתכן ויהיה ניסיון להעביר את החוק עוד לפני הבחירות (!), יש להיערך לכך ואנו מביאים בפניכם את עיקרי הצעת החוק:
 
א. תיקונים / הוספות המוצעים בפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] התשכ"א – 1961 (להלן: "הפקודה"):
 
תיקון סעיף 119א לפקודה - "גביית מס בנסיבות מיוחדות" - העמקת הגביה
הסעיף קובע, כי במקרה שבו חברה ("חבר בני אדם") בעלת חוב מס העבירה לחברה אחרת את פעילותה ללא תמורה או בתמורה חלקית, ולאחר העברה כאמור החברה המעבירה נותרת בלא אמצעים לכיסוי החוב, היה ומדובר בשתי חברות הנשלטות במישרין או בעקיפין ע"י אותם בעלי שליטה, ניתן יהיה לגבות את החוב של החברה המעבירה גם מהחברה הנעברת שקיבלה את הפעילות. היות והוראה זו מתייחסת רק למצב של העברת פעילות בין חברות, מוצע להרחיב את תחולת ההוראה שתחול גם העברה של הפעילות בין החברה לבעל השליטה ולהפך וכבך למנוע דרכים נוספות של הברחת נכסים.
במאמר מוסגר, יצויין, כי סמכותו של פקיד השומה להפעיל את הוראת סעיף 119א לפקודה היא אך ורק לאחר שהוצאה לנישום שומה והמס על פי השומה טרם נפרע (ר' ה"פ 4455/89 שיווכל ציוד טכני הנדסי בע"מ נ' פקיד שומה חיפה).
עוד מוצע להרחיב, כי הוראת סעיף 119א תחול על העברת נכס בין בני זוג כל עוד לא עברו חמש שנים מתום שנת המס שבה חוב המס היה סופי או שבה הועברו הנכסים לפי המאוחר, וזאת במקום תקופה של שלוש שנים כיום.
 
תיקון סעיף 158 לפקודה - "תקנות לסדרי הדין בערעור" –
הסעיף מסמיך את שר המשפטים להתקין תקנות לרבות מתן ערבות וכיו"ב. לאור הוראות סעיף 184 לפקודה הקובע כי לא ישולם מס השנוי במחלקות הנמצא בהליך של ערעור. לכן, מוצע לשנות את סעיף 158 ולהסמיך את שר המשפטים לקבוע סעדים זמניים ומתן ערובה, לגבי המס השנוי במחלוקת, וזאת על מנת שבסופו של ההליך המשפטי תהיה יכולת של ממש לגבות את המס.
 
תיקון סעיף 194  לפקודה - "גביית מס במקרים מיוחדים" -
תוך הוספת האפשרות להטיל צו עיכוב יציאה מן הארץ על בעל מניות המחזיק יותר מ -26% בשל חובה של חברת מעטים שלא שולם. התיקון האמור מוצע כדי להוות סעיף מקביל לסעיף 115 לחוק מס ערך מוסף.
 
הוספת סעיף 194א לפקודה - שיקבע כי סכום שיש לשלמו למדינה לפי דין ושפקודת המסים גביה חלה עליו, ניתן יהיה לגבייה בידי המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (להלן: "המרכז"). מוצע לקבוע הסמכה בפקודה ובחוקי מס אחרים להעברת חובות מס לגבייה באמצעות המרכז, וזאת כדי לבחון ייעול הליכי הגבייה באמצעות גוף נוסף. מוצע כי ההסמכה כאמור תופעל לזמן מוגבל של שנתיים כתקופת ניסיון.
המשמעות הינה, כי חוב בר גביה, דהיינו חוב מס סופי, המקנה לפקיד השומה את הזכות לגבייתו, פקיד השומה ישלח הודעה לנישום על יתרת חובו וכן תשלח לנישום הודעה על העברת גביית החוב לידי המרכז ופקיד השומה לא יאכוף את החוב שהועבר כל עוד וגביית החוב הינה בסמכות המרכז.
כפועל יוצא, מוצע לסייג את חובת הסודיות שבסעיף 231(א) לפקודה ולאפשר העברת מידע למרכז, מידע הדרוש לצורך ביצוע הליכי הגבייה על ידו.
 
♦ הוספת סעיף 194ב לפקודה - שירחיב את הסמכויות לגביית מס שבסעיף 194 לפקודה תוך השוואה לסמכויות הגבייה המוקנות למרכז לגביית קנסות כדוגמת: הגבלת חייב מלקבל דרכון, הגבלת חייב כלקוח מוגבל, הגבלת חייב מלעשות שימוש בכרטיס אשראי, הגבלת חייב מלייסד תאגיד, הגבלת חייב למקבל, להחזיק, לחדש רישיון נהיגה.
 
ב. תיקונים / הוספות המוצעים בחוק מס ערך מוסף התשל"ו – 1975 (להלן: "חוק מע"מ"):
 
תיקון סעיף 39 לחוק מע"מ - "החזר" -
תוך הרחבת הסמכויות המוקנות למנהל מע"מ ולאפשר למנהל לעכב החזר מע"מ לגבי אדם החייב בהגשת דו"ח ולא הגישו עד ל 90 יום ממועד הגשת הדו"ח. סמכות זהה נתונה לפקיד השומה וקבועה בסעיף 159א(ב1) לפקודה.
 
תיקון סעיף 47א(ב) לחוק מע"מ - "חובת עוסק בעת רכישה" (הגבלת תשלום מזומן בעסקאות) -
הסעיף קובע, כי לא ישולם במזומן בעד שירות או נכס תשלום העולה על 20,000 ש"ח. מוצע לתקן את הסעיף ולהעמיד את ההגבלה על עוסק מלשלם במזומן על תשלום העולה על 10,000 ש"ח.
 
♦ הוספת סעיף 95א לחוק מע"מקנס על עוסק ששילם במזומן -
מוצע להטיל קנס בגובה של 15% מסכום העסקה על עוסק ששילם במזומן תשלום העולה על 10,000 ₪, דהיינו עוסק שהפראת הוראת סעיף 47א(ב) לעיל. יוער, כי הקנס האמור לעיל הינו על העוסק הקונה/המשלם, ולא על המוכר. ההיגיון של רשות המיסים, בתיקון המוצע כאמור, הינו מכיוון שסעיף 47א(ב) בא להקשות עוד יותר (באמצעות הורדת תקרת הסכומים) על מצב של רכישות "בשחור" בידי עוסק ללא דיווח. מאחר וכאשר רוכשים במזומן, לעמדת רשות המיסים, קל יותר לעוסק שרכש ב"שחור" שלא לדווח על הרכישה ובכך לכאורה יהיה יותר קל יותר לעוסק, שלא לדווח על ההכנסה אגב אותה הרכישה. היות וסעיף 47א(ב) לחוק מע"מ מחייב דיווח על רכישה בידי עוסק בהתאם לתקרה כאמור, הורדת התקרה לתקרה יחסית נמוכה תקשה מאוד על העוסק לא לדווח על ההכנסה, בעת הצלבה בדיווח / דיווח מקוון, מול הרכישה. כמובן שהקנס האמור הינו בנוסף למע"מ בו יחוייב העוסק.
 
הוספת סעיף 102א לחוק מע"מ
המסמיך את מנהל מע"מ להעביר חוב בר גבייה באמצעות המרכז לגביית קנסות בהשוואה למוצע בסעיף 194א לפקודה.
 
תיקון סעיף 106 לחוק מע"מ - "גביית חוב מצד שלישי" -
הרחבת הסמכות לגבות חוב מחברה בעלת חוב שהעבירה בלא תמורה או בתמורה חלקית את פעילותה לחברה ואחרת ונותרה בלי אמצעים לכיסוי החוב, כאשר במקרה והחברה הנעברת נשלטת בידי אותם בעלי שליטה, במישרין או בעקיפין, ניתן יהיה לגבות את החוב מהחברה הנעברת. הוראה זהה לסעיף 119א המוצע בפקודה.
 
ג. תיקונים, הוספות המוצעים בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) התשכ"ג – 1963 (להלן: "חוק מיסוי מקרקעין"):
תיקון סעיף 94ד לחוק מיסוי מקרקעין - "זקיפת תשלומים" -
תוך השוואה להוראת סעיף 164 לפקודה בדבר האפשרות לקזז מחוב המס המגיע את התשלומים שנוכו במקור, שכן כיום אין הוראה כזאת בחוק מיסוי מקרקעין ובכך למנוע תשלום כפל מס וקבלתו בחזרה בעתיד.
 
תיקון סעיף 95א לחוק מיסוי מקרקעין - "גביית מס בנסיבות מיוחדות" -
מוצע להרחיב את תקופת הגביה בגביית מס בנסיבות של העברת נכסים בלא תמורה או בתמורה חלקית בין בני זוג מתקופה של שלוש שנים לתקופה של חמש שנים.
 
הוספת סעיף 95ב לחוק מיסוי מקרקעין - העברת הגביה למרכז לגביית קנסות -
בדומה לתיקון המוצע בפקודת מס הכנסה ובחוק מע"מ בעניין הסמכות להעביר גבייה של חוב מס למרכז לגביית קנסות, גם בחוק מיסוי מקרקעין מוצע להוסיף הוראה זהה בסעיף 95ב לחוק מיסוי מקרקעין שתאפשר למנהל להעביר הליך של גביית חוב למכרז לגביית קנסות.
 
ד. תיקונים / הוספות המוצעים בחוק הבלו על הדלק התשי"ח – 1958(להלן: "חוק הבלו"):
 
הוספת סעיף 7א לחוק הבלו - סמכות לחייב חברה נעברת -
מטרת הוספת סעיף 7א הינה ליצור אחירות והשוואה בין דיני המס השונים תוך הוספת הוראה זהה להוראת סעיף 119א לפקודה, סעיף 106 לחוק מע"מ, בעניין סמכות המנהל לחייב חברה נעברת בחובות החברה המעבירה, בנסיבות והתנאים המפורטים בסעיף.
 
הוספת סעיף 7ג לחוק הבלו - הרחבת סמכויות המנהל על משתמטים מתשלום -  
מוצע לתת למנהל סמכויות עיכוב יציאה מן הארץ וסמכות עיקול רכוש לחייב מס על הבלו המנסה להשתמט מתשלום המס, בדומה לסמכות המוצעת והקבועה בסעיף 194 לפקודה ובסעיפים 112א ו- 115 לחוק מע"מ.
 
הוספת סעיף 9(ו) לחוק הבלואי תשלום הישבון בגין בלו אם לא הוגש דו"ח במועד -
מוצע לקבוע, בדומה לסעיף 159א לפקודה וסעיף 39א לחוק מע"מ, כי לא יינתן הישבון בגין הבלו אם לא הוגש דו"ח במועד, קודם למועד בקשת ההישבון, וזאת לתקופה של עד 90 ימים לאחר הגשת הדו"ח.
 
תיקון סעיף 15(ג) לחוק הבלו -  הארכת ההגבלה לתביעה על הגשת כתב אישום תוך שנה -
כיום, כאשר ישנו חשד לביצוע עבירות על חוק הבלו, הסעיף קובע תקופה של שלושה חודשים להגשת תובענה פלילית. היות וחקירות פליליות המתנהלות בחשד לעבירות על דיני הבלו הן מורכבות ומסועפות ומעורבות בהן ככל גם עבירות על חוקי מס אחרים, מוצע להאריך את התקופה להגשת תובענה פלילית משלושה חודשים לשנה.
 
ה. תיקונים / הוספות בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס – 2000 (להלן: " חוק איסור הלבנת הון").
♦ מטרת התיקונים להגביר את המלחמה "בהון השחור" שמקורו בעבירות מס חמורות ולייעל את האכיפה בהקשר זה. התיקונים כוללים בעיקר הוספת עבירות מס חמורות נוספות כ"עבירות מקור".
בקצרה יתואר, כי "עבירות מקור", כהגדרתן בסעיף 2 לחוק איסור הלבנת הון נקבעות בהתאם לתוספת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון, תוספת זו מונה רשימה סגורה של סעיפי חוק, אשר מהווים עבירות מקור. באופן כללי יצויין, כי עבירת הלבנת הון מתגבשת לאחר שכספים המושגים בעבירת מקור ("רכוש אסור"), מוסווים / מוסתרים כרכוש לגיטימי (פעולת ההטמעה / "הלבנה").
 
כיום כחלק מרשימת עבירות המקור, נמצאות עבירות המס הבאות:
1. עבירה לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק מס ערך מוסף בנסיבות מחמירות - הוצאת חשבוניות פיקטיביות בנסיבות מחמירות.
2.  עבירות של הברחת טובין לפי סעיפים 211 ו- 212 לפקודת המכס, או לפי פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש].
 
בהצעת החוק מוצע להוסיף את עבירות המס הבאות לרשימת "עבירות המקור":
1. עבירות לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה: פעולהבמזיד או בכוונה להתחמק ממס או לעזור לאדם אחר להתחמק ממס.
2. עבירות לפי סעיף 117(ב)(1) או (3) עד (8) או (ב1) לחוק מס ערך מוסף :
ראשית מוצע למעשה להוריד את ה"נסיבות המחמירות" שבהוצאת חשבוניות פיקטיביות כפי שהיתה מוגדרת עבירת המקור עד עתה.
בנוסף, מוצע להוסיף לעבירות המקור עבירות עם גוון "טכני" יותר כגון: מסירת ידיעה כוזבת או דו"ח או מסמך אחר הכוללים ידיעה כאמור; הוצאת תעודת זיכוי או מסמך הנחזה כתעודת זיכוי, מבלי רשות לעשות כן; קיזוז תשומות באמצעות שימוש בחשבוניות פיקטיביות; ניהול פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות; זיוף, הסתרה, השמדה או שינוי פנקס שנדרש לנהלו; שימוש בכל מרמה או תחבולה או הרשאה לאחר להשתמש בהן או לעשות מעשה אחר; פעולה במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס שאותו אדם חייב בו
 
3. עבירות לפי 98(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין: מסירת הצהרה, אמרה או תרשומת כוזבת במטרה להתחמק ממס; השבת תשובה כוזבת בעל פה או בכתב, על שאלה שנשאלה, או על דרישת ידיעות שנערכה על פי החוק במטרה להתחמק ממס; הרשאה לאחר לקיים הצהרה כוזבת או חוזה כוזב או רשומות אחרות כוזבות, במטרה להתחמק ממס; שימוש במרמה, ערמה או תחבולה, בכוונה להתחמק ממס.
 
יצויין, כי בזמן הדיונים בכנסת לקראת חקיקת חוק איסור הלבנת הון, הוחלט על ידי חברי הכנסת, לרבות ח"כ ציפי ליבני, אשר ריכזה את הדיונים, כי עבירות המס לא ייכנסו במסגרת עבירות המקור!
אלא שעם הזמן ככל הנראה "נשכחו" הדברים שנאמרו בזמן אמת וחלה הרחבה (שלא לומר: מדרון חלקלק) של החלת חוק איסור הלבנת הון על עבירות שלא היו בגדר מטרתו הראשונית של חוק איסור הלבנת הון.
עוד יצויין, כי הפסיקה מרחיבה מאד את הנושא של עבירת המקור, ואף אינה דורשת העמדה לדין בגינה, אלא הוכחתה כנסיבה בלבד (בכפוף לרף הפלילי), כמו כן נפסק, כי בנסיבות מסויימות, ניתן להעמיד לדין בארץ באישום של עבירת הלבנת הון, גם אם עבירת המקור בוצעה (כולה או חלקה) במדינה אחרת. ההבעיה הקשה מכל,, הינה שעל חוק איסור הלבנת הון, לכאורה, אין התיישנות וכי הוא חל גם על עבירות שנעברו לפני שנחקק החוק (שנת 2000) – הנושא טרם הוכרע בפסיקה.
- כמו כן מוצע להרחיב את סמכויות החקירה, כניסה, תפיסה וחיפוש המוקנות לפקיד מכס חוקר בעבירות הלבנת הון שנעברו ברכוש שמקורו בעבירות מס אלה, קביעת הסדר המאפשר העברת מידע לפקיד מכס חוקר ממאגר המידע המנוהל ברשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, בתנאים הקבועים בהצעת החוק.
עפ"י דברי ההסבר, קביעת עבורת מס כעבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון עולה בקנה אחד עם הדרישות הבין לאומיות בתחום איסור הלבנת הון אשר הובאו במסגרת ארבעים ההמלצות של ארגון ה- FATF  (Financial Action Task Force).
 
הערת מערכת - לטעמנו הוספת עבירות המס לחוק איסור הלבנת הון, בניגוד להתנגדות המחוקק בעת חקיקת החוק המקורי, יהיה בבחינת "שימוש בתותח כדי להרוג זבוב", שכן כוחו וסמכויותיו של חוק איסור הלבנת הון הם כל כך דורסניים ודרקוניים, לרבות הענישה, חילוט ועוד, שהם ימחצו כל אדם נורמטיבי ש"בטעות" ייפול לרישתו של החוק לאור ההרחבות המוצעות והכנסת עבירות המס אליו.
וכפי שצויין לעיל, הרשת רק הולכת ומתרחבת וכמוה הדגים הפוטנציאליים להיתפס בה. לפיכך אל למחוקק לאשר מדרון חלקלק זה, לבטח לא בדרך המתבקשת (ובטח לא בדרך של מחטף).
 
ו. תיקונים / הוספות / התאמות בחוקים נוספים / נלווים / קשורים
♦ לאור האמור לעיל, על מנת לבצע השוואה בין חוקים הנלווים לתיקונים המפורטים לעיל, מוצע לבצע תיקונים ו"התאמות" גם בחוקים הבאים:
- מוצע לבצע תיקונים בחוק מיסוי רווחי נפט, התשע"א - 2011.
- מוצע לבצע תיקונים בחוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים), התשמ"ה – 1985.
- מוצע לבצע תיקונים בחוק קיזוז מסים, התש"ם – 1980.
- מוצע לבצע תיקונים בחוק המסים (קנס פיגורים), התשמ"א – 1980.
- מוצע לבצע תיקונים בפקודת התעבורה.
 
ו. הוראת מעבר על כל התיקונים לעיל:
מוצע, כי חוב מס שהוחל בגבייתו לפי פקודת המסים (גבייה) לפני תחילתו של חוק זה (כניסתו לתוקף של החוק לאחר אישורו) והועבר למרכז לגביית קנסות, לצורך גבייתו לפי סעיף 194א לפקודה, סעיף 102א לחוק מס ערך מוסף או סעיף 95ב לחוק מיסוי מקרקעין כנסוחם לפי חוק זה, יראו כפעולה שנעשתה לצורך גבייתו לפני ההעברה האמורה כאילו נעשתה בידי המרכז, והכלל זה רישום הערה לפי סעיף 11א(2) לפקודת המסים (גבייה).

אין האמור באתר מהווה יעוץ משפטי, יעוץ מקצועי, חוות דעת, סקירת המצב המשפטי ו/או הדין הרלבנטי.

ליעוץ משפטי ניתן ליצור קשר עם משרד עורכי הדין גולדמן ושות'

הנני מסכים/מסכימה לתקנון האתר.