העיתון המקצועי לענייני מסים

עורכים מקצועיים: יעקב גולדמן, עו"ד. אורי גולדמן, עו"ד
מנהל מערכת: אורי גולדמן, עו"ד

יום ש' 21.09.2019

תסדיר: 2019-09-21

מיסוי רבנים, מוהלים, חזנים ונותני שירותי דת אחרים

גירסה להדפסהגירסה להדפסה
מספר הגיליון: 
741
תאריך: 
26/05/2016
מחבר: 

שרונה עיני חבסוב, עו"ד

 

מילאה מספר תפקידים ברשות המסים:

בין היתר בפקיד שומה רמלה והתמחות בלשכה המשפטית של רשות המיסים.

 רשות המסים פרסמה חוזר אשר מסדיר את סוגיית מיסוי שירותי הדת (להלן: "חוזר מס הכנסה 1/2016 ").  החוזר מסדיר את מיסוי ההכנסות שניתנות עבור שירותים של רבנים, מקובלים, מוהלים, חזנים , בדצים שמספקים שירותי דת כגון: עריכת חופות, בריתות, תפילות, שחיטות בשרים ועופות "הילולות", "תיקונים", מתן ברכות, ייעוץ, חלוקה או מכירה של קמיעות, מים קדושים ותשמישי קדושה שונים ושירותי כשרות. בישראל קיימים גופי כשרות פרטיים (הבד"צים למיניהם) העוסקים במתן הכשר למזון ועוד.

החוזר גובש בעקבות דו"ח מבקר המדינה אשר הקדיש פרק שלם לנושא. המבקר הביע תמיהה על כך שלמרות הסכומים העצומים שמגלגל ענף המקובלים והבד"צים הנושא לא כלול בתוכניות העבודה של רשות המסים. שנים רבות שנושא זה כלל לא עלה על הפרק בתוכניות העבודה של רשות המיסים.

 החוזר מגדיר את האופן בו תיבחן החבות במס הכנסה ובמע"מ של אותם התקבולים המתקבלים בידי נותני שירותי הדת. החוזר קובע מבחנים שונים לשם סווג הכנסה כחייבת במס הכנסה. ראש הטופס

 החוזר קובע כי כאשר שירותי הדת ניתנים באמצעות עמותות או חל"צ שהוכרו על ידי רשות המיסים כ- "מוסד ציבורי", והנכסים וההכנסות של המוסד הציבורי משמשים להשגת המטרה הציבורית בלבד, יהיו ההכנסות פטורות ממס מכוח סעיף 9(2) לפקודה.

לעומת זאת, מקום בו פעילותם של המקובלים ונותני שירותי דת אחרים נעשית שלא באמצעות מוסד ציבורי, והתקבולים מועברים ישירות לידי נותן שירותי הדת, או לידי גוף אחר שאינו בגדר הגדרת מוסד ציבורי, הם יהיו חייבים במס. (דוגמת: מוהלים המקבלים תמורה לשירותיהם עורכי חופות באופן קבוע או "רבנים מזמרים בחתונה").

בחוזר נקבע כי יוטלו חובות כגון: ניהול פנקסי חשבונות, הגשת דו"חות למע"מ ולפקיד השומה כמו כן רשאי פקיד השומה לדרוש עפ"י סעיף 135 לפקודת מס הכנסה לדרוש מנותן שירותי הדת וכן מצדדים שלישיים מידע על חשבונות הבנק ועל נכסים בארץ ובחו"ל, מידע על נסיעות לחו"ל של נותן שירותי הדת ובני משפחתו, כמו כן, רשאי פקיד השומה לדרוש הצהרת הון ככל שהדבר דרוש להגיע לידיעה מלאה בדבר הכנסתו.

 חשוב לציין כי כתמורה ייחשבו גם מתנות או טובות הנאה. (דוגמת: "פרשיית בר רפאלי").

רשות המיסים קובעת כי די בכך שהתקבול ניתן בתמורה לשירות כדי לחייבו במס, ואין הכרח כי נותן השירות ידרוש או יבקש את התשלום. דהיינו , גם אם המוהל לדוגמא לא דרש תמורה, במקום בו היא ניתנה. תראה רשות המיסים בתמורה זו כהכנסה החייבת במס.

רק אם התקבול ניתן בתור מחווה של הבעת תודה  כנדיבות, הוא ייחשב כמתנה טהורה הפטורה ממס. אך לא כאשר יש נוהג לשלם עבור קבלת שירות הדת באופן המקובל. כגון: שירות של מתן ברכות, קבלת קהל לייעוץ  וכדומה שיש נוהג לשלם עבורו.

האינדיקציות לחבות במס מנויות בחוזר ולהלן דוגמות: האם ההכנסה הינה ממקור קבוע, מה המחזוריות, תדירות, האם זוהי מומחיות של נותן השירות, מה מידת בקיאותו בנושא, ההיקף הכספי ניכר, כיצד הוא מנוהל? האם מעסיק עוזרים? עובדים? האם יש יומן פגישות (כמו בעסק מסודר), האם נותן שירות הדת מפרסם, משווק את שירותיו כי אז יש בכך לתמוך בקיומו של מנגנון עסקי.

התקיימות המבחנים להלן אמורים לתמוך שהפעילות הינה פעילות בעלת אופי עסקי, וכל כן ראוי למסותה כהכנסה מעסק או משלח יד לפי סעיף 2 (1) לפקודת מס הכנסה. כמובן, שאין הכרח כי כל המבחנים יתקיימו בכל מקרה נתון אלא כל מקרה ייבחן לגופו בהתאם לנסיבותיו הספציפיות. 

מאמרי זה נכתב בעקבות ביקורות הפתע שנעשו  בחודשים האחרונים על ידי רשות המיסים בקרב כ-400 מוהלים ורבנים המספקים שירותי דת כגון עורכי חתונות וכו' והתברר כי כרבע מהנבדקים מעולם לא דיווחו על הכנסותיהם.

מקרה שהיה: תלמיד ישיבה שמעולם לא דווח שעבד במקום עבודה כלשהוא, חיתן מכרים אשר הגיעו אליו "מפה לאוזן" אומנם לא דרש תמורה אך כל הזוגות דאגו לשלם לו בסוף הערב על השירות בממוצע בין 500-1000 ש"ח, ברבנות המקומית רשום כמובן מי חיתן וכמה חתונות ערך בחודש, וכך הוא נחשף. 

 מקרה נוסף: איש ציבור שמאמיניו מזמינים אותו לחזן בשמחות ולהבדיל באזכרות באופן קבוע, מופיע ערב ערב, כמו כן, מקבל קהל ונותן ייעוץ לאנשים בענייני דת ואפילו בעניינים שבינו לבינה, מנהל משרד ומעסיק מזכירה מעולם לא דיווח על הכנסותיו ואפילו מקבל הבטחת הכנסה, היה צריך לתת דין וחשבון על הכנסותיו מחזנות / הופעות/ ייעוץ וכדומה.

 לאחרונה קיים גם טרנד של ערבי נשים / הפרשות חלה - גם שם צריכות לשים לב הרבניות שמנהלות יומן די עמוס ומגיעות כמעט לכל מקום בארץ וגובות שכ"ט בהתאם כי יש קשר בין מתן השירות למתן התמורה וסמיכות הזמנים שבין מתן השירות למתן התמורה זוהי אינדיקציה שרשות המיסים תיקח בחשבון בבואה לקבוע עניין החבות במס.

אין האמור באתר מהווה יעוץ משפטי, יעוץ מקצועי, חוות דעת, סקירת המצב המשפטי ו/או הדין הרלבנטי.

ליעוץ משפטי ניתן ליצור קשר עם משרד עורכי הדין גולדמן ושות'

הנני מסכים/מסכימה לתקנון האתר.