העיתון המקצועי לענייני מסים

עורכים מקצועיים: יעקב גולדמן, עו"ד. אורי גולדמן, עו"ד
מנהל מערכת: אורי גולדמן, עו"ד

יום ג' 23.09.2014

תסדיר: 2014-09-23

הליך גילוי מרצון בגין חשבונות בנק זרים

גירסה להדפסהגירסה להדפסה
מספר הגיליון: 
594
תאריך: 
22/09/2011
מחבר: 

אורי גולדמן, עו"ד

עו"ד אורי גולדמן (שותף - מנהל), בעל השכלה של יועץ מס, מתמחה במיסים (אזרחי ופלילי),באיסור הלבנת הון ועבירות צווארון לבן,
כחלק מנושא זה מתמחה בתת נישה של ייצוג נותני שירותי מטבע (צ'יינגי'ם), חובות דיווח של נותני שירות עסקי, בנושא הימורים באינטרנט,
ועדות עיצומים ועוד. בעל ניסיון ביצוג בתיקי חילוט מורכבים, כולל חילוט זמני, שיחרור תפוסים, ליווי תיקים רחבי היקף המתבצעים במסגרת צח"מ ועוד.

קובי גולדמן, עו"ד

עורך דין יעקב (קובי) גולדמן, שותף מייסד במשרד גולדמן ושות', בעל ותק וניסיון של מעל 30 שנה בתחום המיסוי.

בעבר, עבד עו"ד גולדמן בלשכה המשפטית של נציבות מס הכנסה, בין השאר, בהכנסת נושא הרפרנטים לשורות פקידי השומה – דהיינו העבודה בשטח, ופרסום סדרת ספרים בנושא מס הכנסה ומס ערך מוסף (זכו לשבחים ופרס מועצת רואי החשבון כפרסום הטוב ביותר במסים באותה עת).

♦ לאחרונה התגברו הפרסומים לפיהם רשויות המס ואיסור הלבנת הון בעולם ובישראל, ובראשם ארה"ב ומדינות אירופה, משקיעים מאמצים לקבל את פרטי חשבונות הבנק של אזרחיהן כדי לבחון האם הכספים מוחזקים כדין ומדווחים לרשויות של אותה מדינה. כמובן שאין כל איסור על אדם להחזיק חשבון בנק בשוויץ או במדינות "אוף שור" (OFFSHORE) או להחזיק חשבונות נאמנות (TRUSTS) ברחבי העולם, אך בשל "האופי" של אותם חשבונות, נוטות הרשויות להאמין, כי בדיקה החשבונות האמורים יביאו לגילוי כספים שחמקו מרשת המס של אותן מדינות. אם לא די בניסיונות המשפטיים של הרשויות, שבינתיים נבלמים ע"י הבנקים, הרי שיתכנו מקרים נוספים שבהם "זולג" מידע על חשבונות זרים. כך למשל ע"י עובדים שסורחים וגונבים פרטי חשבונות שהיו מוחזקים בבנק לצורך מכירתם ל"מרבה במחיר" (פרשת HSBC) או, לצורך פירסומם באינטרנט באתרים כגון ויקיליקס (wikileaks), תחת האידיאולוגיה של "זכות הציבור לדעת". לפיכך תמיד קיים הסיכוי שמישהו יצליח לשים ידו על המידע. בין חלק מהמדינות יש אמנות והסכמי העברת מידע, ועל אף שקיימים קשיים משפטיים ובירוקרטיים לא מעטים להעברת מידע בנקאי בין מדינות, לבטח שמדובר במידע כללי ולא ספציפי, הרי שלעולם לא ברור היכן יעצר כדור השלג של דליפת המידע.
 
 ♦בכפוף לשיקולים שונים ולייעוץ מתאים עדיף, לעיתים, למחזיקי חשבונות בנק זרים לפנות לרשות המסים מבעוד מועד ולהסדיר את הנושא מבלי לטמון את הראש בחול ולהמתין שיום אחד הרשות תגיע אליהם. יש משמעות רבה לשאלה "מי פנה קודם- הרשות או האזרח ?". כאשר בפניה מתאימה ומוקדמת להליך "גילוי מרצון", מקבל למעשה בעל החשבון פטור מאחריות פלילית במקביל להסדרת חובותיו במס.
 
♦ באמצעות הליך הגילוי מרצון מעוניינת רשות המסים, בתאום עם הפרקליטות, לעודד אנשים אשר עברו עבירות על חוקי המסים לתקן את דיווחיהם ולדווח נתוני אמת ומוכנה להתחייב שלא יינקטו הליכים פליליים, נגד אדם שיבצע גילוי מרצון. אלא שהרשות לא מוכנה לקבל כל דיווח גילוי כ"גילוי מרצון", והתנאים מוגדרים בנוהל גילוי מרצון של רשות המסים. כך למשל קיימת דרישה, כי מקורו  של הגילוי מרצון, יהיה בפניה כנה, ולא בעקבות חקירה או בדיקה המתבצעת ע"י רשות המסים ו/או רשות שלטונית אחרת. כמו כן, החסינות מהליך פלילי, תחול רק לגבי המידע שנמסר לרשות במסגרת ההליך. אם הופר תנאי מתנאי הגילוי מרצון ע"י נישום, בטלה ההסכמה לחסינות והרשות תוכל להשתמש בנתונים שמסר כראיה באישום פלילי כנגדו.
 
עם זאת, כאשר לא אושרה הבקשה ע"י הרשות, לא תעשה רשות המסים שימוש במידע שבבקשה בהליך פלילי, למעט במקרים שבהם תטען הרשות שהיה לה מידע מוקדם, כך למשל בשל חקירה שהחלה (דבר שבעייתי עוד יותר כשעולה טענה שבזמן הגילוי התנהלה חקירה סמויה). הרשות מחשיבה גם מידע שפורסם בתקשורת ובהליך משפטי כמידע בידיעתה.  הרשות רשאית להשתמש במידע בהליך אזרחי.
הבעייתיות עלולה לצוץ ב"מקרי קצה" בהם הרשות אינה מוכנה לאשר את הליך הגילוי מרצון, כגון בטענה שההליך נוהל בניגוד לנוהל, דבר שמאפשר לרשות פרשנות רחבה ובעייתית.
 
רוה"ח ויועצי מס צריכים להיזהר מלערב את עצמם בהליך גילוי מרצון עבור לקוח – לרואי החשבון ויועצי המס אין חיסיון מוחלט כמו שיש לעורכי דין ובמקרה כזה, אם וכל שההליך מסתבך או לא מאושר, הרי שהם עלולים למצוא את עצמם בחדרי החקירות ובכך יוצאים כל הצדדים מופסדים (גם הם וגם הלקוח, שלגביו ייחקר אותו רוה"ח/יועץ המס שאין לו זכות שתיקה כמו שיש ללקוח, שכן גובים ממנו עדות לגבי הלקוח).
 
♦ במקרה כזה, עושות הרשויות החוקרות "תעלול" משפטי/חקירתי בסיסי: אם הלקוח נחקר באזהרה- הרי שעומדת לו זכות השתיקה. אם הלקוח נותן עדות (ללא אזהרה)- עומדת לו הזכות שלא להפליל את עצמו, ומסיבה זו הוא רשאי לשתוק גם כן. אך לעומת זאת לרואה החשבון / יועץ המס לא עומדת זכות השתיקה שכן הרשויות החוקרות לא יחקרו אותו תחת אזהרה, אלא יגבו ממנו עדות. לכאורה, בעדות שכזו לא תהיה קיימת לו הזכות שלא להפליל את עצמו, שכן הוא נותן עדות על לקוחו ולא על עצמו. בנוסף, חיפוש במשרד רואה החשבון/יועץ המס לצורך מציאת מסמכים, הוא לא נעים, בלשון המעטה. לפיכך עדיף לרואי החשבון וליועצי המס להמליץ ללקוחותיהם לנהל את הליך הגילוי מרצון תחת "חומת החיסיון" של עורכי הדין. 

♦ יש לזכור, כי יתכנו מקרים בהם כלל לא יהיה חיוב במס בגין הגילוי מרצון, כך למשל, בגין חשבונות זרים - רק משנת 2003 חל מס על הכנסות מריבית בחו"ל, כאשר הפרשי השער פטורים ממס ואנו אף סוברים כי גם אם הנישום הרויח במטבע זר, הרי שלאור שחיקת הדולר, לאחר המרה לשקלים- יתכן שהדיווח בישראל יהיה דיווח בהפסד. כך גם אם וככל שממציאים לרשות את האסמכתאות המתאימות, בתנאים מסויימים יופחת תשלום המס.
 
♦ לאור המפורט לעיל, על קצה המזלג, מומלץ לשוקל הליך של גילוי מרצון לעשות זאת בצורה מקצועית, תחת חיסיון ותוך שימת לב למימשקים בין חוקי המס וחקיקה נוספת שעלולה להיות רלבנטית, כגון חוק איסור הלבנת הון, וטוב יעשה אם יבצע את ההליך בטרם הרשות תגיע אליו.

אין האמור באתר מהווה יעוץ משפטי, יעוץ מקצועי, חוות דעת, סקירת המצב המשפטי ו/או הדין הרלבנטי.

ליעוץ משפטי ניתן ליצור קשר עם משרד עורכי הדין גולדמן ושות'

הנני מסכים/מסכימה לתקנון האתר.