העיתון המקצועי לענייני מסים

עורכים מקצועיים: יעקב גולדמן, עו"ד. אורי גולדמן, עו"ד
מנהל מערכת: אורי גולדמן, עו"ד

יום ג' 19.11.2019

תסדיר: 2019-11-19

החובות החדשות על עו"ד ורו"ח לפי חוק איסור הלבנת הון - נותן שירות עסקי

גירסה להדפסהגירסה להדפסה
מספר הגיליון: 
730
תאריך: 
20/08/2015
מחבר: 

אורי גולדמן, עו"ד

אורי גולדמן, עו"ד

עו"ד אורי גולדמן (שותף - מנהל), בעל השכלה של יועץ מס, מתמחה במיסים (אזרחי ופלילי),באיסור הלבנת הון ועבירות צווארון לבן,
כחלק מנושא זה מתמחה בתת נישה של ייצוג נותני שירותי מטבע (צ'יינגי'ם), חובות דיווח של נותני שירות עסקי, בנושא הימורים באינטרנט,
ועדות עיצומים ועוד. בעל ניסיון ביצוג בתיקי חילוט מורכבים, כולל חילוט זמני, שיחרור תפוסים, ליווי תיקים רחבי היקף המתבצעים במסגרת צח"מ ועוד.

 כידוע לציבור עורכי הדין ורואי החשבון (למרות שרבים עדיין לא הפנימו), החובות עליהם כ"נותני שירות עסקי" בהתאם לתיקון 13 לחוק איסור הלבנת הון ובהתאם 
לצו שהותקן מכוח החוק – חלים החל מיום- 2.9.2015.  

בכלליות- החובות שיוטלו הן: חובות זיהוי, חתימה על "טופס הכר את הלקוח", הערכת סיכון, בדיקה מול "רשימה" שתפרסם הרשות לאיסור הלבנת הון ושמירת מסמכים. להלן מספר שאלות ותשובות שלוקטו ע"י עו"ד אורי גולדמן ממשרד גולדמן ושות' המתמחה באיסור הלבנת הון, על מנת להמחיש ולסייע בהבנת החובות*.

* הפרשנות המחייבת היא הפרשנות על פי דין ובהתאם להנחיות הלשכות.

אין האמור להלן מהווה תחליף לייעוץ משפטי. 

 

 שאלה: האם כבר חלות על עו"ד ורו"ח החובות על פי תיקון 13 לחוק איסור הלבנת הון?

תשובה:  סעיף התחולה קובע שהם יחולו על נתינת שירות עסקי החל מיום 2.9.15 (יום התחילה – יום כניסת הצו לתוקף בהתאם להוראות המעבר).

 

 שאלה: האם החובות יחולו על כל פעולה שמבצע עו"ד/ רו"ח עבור לקוח ?

תשובה: לא. החוק מגדיר "מתן שירות עסקי" כנתינת שירות באחת הפעולות הספציפיות כדלקמן:

1. קנייה, מכירה או חכירה לדורות של נכסי נדל"ן.

2. קנייה או מכירה של עסק;

3. ניהול נכסי הלקוח, ובכלל זה ניהול כספים, ניירות ערך ונכסי דלא ניידי, וכן ניהול חשבונות של לקוח בתאגיד בנקאי או באחד מהגופים הבאים: חבר בורסה, מנהל תיקים, מבטח וסוכן ביטוח, חברה מנהלת קופות גמל, בנק הדואר;

4. קבלה, החזקה או העברה של כספים לצורך הקמה או ניהול של תאגיד;

5. הקמה או ניהול של תאגיד, עסק או נאמנות לאחר.

 

 שאלה: מה הן החובות שהוטלו על "נותן שירות עסקי"?

תשובה: חובות זיהוי- ובכללן חובה שבטרם נתינת שירות עסקי כאמור, ימלא הלקוח טופס המפורט בצו ("טופס הכר את הלקוח" בדומה לזה שקיים בבנקים). רצ"ב לנוחיותכם קישור לטפסים המתורגמים למספר שפות באתר הממונה על שירות עסקי.

חובת ביצוע "הערכת סיכון" (חובה אתית) ובמסגרתה גם חובת בדיקה מול "רשימה" בתפרסם הרשות לאיסור הלבנת הון.

בנוסף, חובת שמירת מסמכים ל- 5 שנים. הכוונה היא ל"טופס הכר את הלקוח" שמולא לפי הצו לרבות כל מסמך שנמסר לצורך זיהוי ואימות הלקוח (למעט מסמכים ששימשו להערכת הסיכון).

 

 שאלה: כתוב בחוק שנדרשת בדיקה של נותן השירות מול "רשימה" – מה הכוונה ?

תשובה: "הרשימה" – הינה רשימה מרוכזת של ארגוני טרור מוכרזים ושל מי שהוכרז אדם שהוא פעיל טרור, שפורסמה לפי סעיף 47(ב)(1)(ג) לחוק איסור מימון טרור ושקישור אליה פורסם באתר האינטרנט של הממונה; וכן ארגון או אדם כאמור, שהודעה על הכרזתו כארגון טרור או כאדם שהוא פעיל טרור הומצאה לנותן השירות העסקי בדרך שנקבעה לפי סעיף 47(ב)(1)(ב) לחוק איסור מימון טרור ונותן השירות העסקי לא קיבל הודעה על ביטולה. יצויין, כי על פי נוסחו של הצו, נותן שירות עסקי יבדוק אל מול הרשימה אם מצויים בה שם או מספר זהות של הלקוח, הנהנה ובעל השליטה טרם מתן השירות העסקי וכן כל שישה חודשים את עדכון הרשימה לגבי כל הלקוחות המקבלים ממנו שירות עסקי.

 

 שאלה: בזמנו כולם דיברו על כך שתהיה חובת דיווח של עו"ד ורו"ח, מה קרה עם זה ?

תשובה: במהלך מו"מ ארוך וממושך של הלשכות עם הרשות לאיסור הלבנת הון ומשרד המשפטים הגיעו הצדדים בסופו של דבר למתווה אשר אושר על ידי המחוקק במסגרת התיקון לחוק והצו כאמור. למעשה "חובות הדיווח" המקוריות שהיו מתוכננות "צומצמו" לכדי חובת זיהוי (והערכת סיכון) וחובת שמירת מסמכים.

 

♦ שאלה: האם החובות על פי התיקון מחליפות את כל החובות והדיווחים האחרים שהיו מוטלות עד כה על נותני שירות עסקי ? הרי כשעו"ד עורך עבור לקוח עסקת נדל"ן הוא מגיש מש"ח לרשות המסים, האם אין כאן כפל?

תשובה: התיקון בא להוסיף על החובות הקיימות הן בחוק איסור הלבנת הון והן בחוקי אחרים, לרבות חוקי המס, וקובע חובות ספציפית של זיהוי ושמירת מסמכי הזיהוי. גם אם הדיווח מוגש במסגרת מש"ח, הרי שמילוי המש"ח אינו בא במקום החובות החדשות. בנוסף, בכל מקרה מחויב נותר השירות העסקי לחובות החדשות.

 

  שאלה: תחולת החוק הינה החל מ- 2.9.15, אך מה לגבי לקוחות קיימים ולקוחות שהטיפול בהם עדיין לא הסתיים ?

תשובה: בנוגע ללקוח שהשירות העסקי לגביו נמשך לאחר יום התחילה – נותן השירות העסקי יזהה את הלקוח ויבצע לגביו הליך של הכרת לקוח כאמור בצו, תוך שנה מיום התחילה.

כמו כן, לגבי "לקוח חוזר", נקבע בצו, כי נותן השירות העסקי יזהה את הלקוח ויבצע לגביו הליך של הכרת הלקוח כמפורט בצו, בעת ההתקשרות הראשונה עמו לאחר יום התחילה.

 

 שאלה: ומה עם חיסיון עו"ד-לקוח ? האם נעלם החיסיון ?

תשובה: לא. ראשית החובות החדשות אינן חלות במסגרת ייעוץ משפטי !

שנית, התיקון לחוק קובע מפורשות כי אין בהוראותיו או בהוראות הצו שהוצא מכוחו כדי לפגוע בחיסיון לפי הוראות סעיף 48 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971. הבעיות מתחילות במקרים (הרבים) בהם לא ניתן למתוח את הגבול בין ייעוץ משפטי לשירות עסקי. למותר לציין, כי כמו כל דבר חקיקה, גם תיקון חוק זה יהיה נתון לביקורת שיפוטית ולפרשנות בהתאם לדין, ואנו תקווה, כי במקרים המתאימים יגנו בתי המשפט, לשכת עוה"ד והרשויות על חיסיון עוה"ד, שהרי הוא לב ליבו של מקצוע עריכת הדין.

 

 שאלה: מי הגוף שאמור לפקח על ביצועו של החוק?

תשובה: גוף ממונה במשרד המשפטים – הממונה על נותני שירות עסקי, שתפקידו לפקח על ביצועו החובות.

 

שאלה: מה קורה במקרה שבו "הממונה" /"המפקח" מגיע למשרד עורכי דין ומבקש לעיין במסמכי הזיהוי של לקוח מסויים, כדי לבחון האם קויימו החובות ?

תשובה: אכן מציאות חדשה וקשה שאליה צריכים יהיו עו"ד להכין את עצמם. ראשית הרשות והמפקח לא אמורים לעשות "ביקורות פתע", אלא בתיאום מראש עם עוה"ד / רוה"ח. בנוסף, תהיה זכות לעוה"ד / רוה"ח לבקש שיגיע לביקורת גם נציג מטעם לשכתו, שאמור לשמור על חבר לשכתו כדי שהביקורת תתבצע על פי הדין.

יש גם הצעה פרקטית - מומלץ לשים את טפסי הזיהוי בקלסר המוקדש רק לשם כך ולתייקם יחד עם מסמכי הזיהוי, בעמדת המזכירות. כמובן מתבקש לסדר את הקלסר לפי סדר מיספור תיקים  או לפי סדר שמות הלקוח. כמו כן מומלץ לעשות קלסר ללקוחות חדשים וקלסר נפרד ל"לקוחות חוזרים". בדרך זו- אם תגיע ביקורת של המפקח, תיגרם פחות אי נעימות ולא יהיה צורך להתחיל להפריד מסמכים מתוך התיק העיקרי (מתכון לטעויות) וכיוב'.

אגב, אין חובה(!) לתייק או לשמור באותו קלסר את מסמכי "בחינת הסיכון"/ "הערכת הסיכון", אם וככל שנותן השירות העסקי עשה מסמכים כאלה.

 

 שאלה: האם המפקח יכול לבקש מעו"ד / רו"ח כל מסמך שהוא רוצה בקשר עם לקוחו ?

תשובה: לא. המפקח רשאי יהיה לדרוש רק את טופס ("הכר את הלקוח") כדי לבחון מבחינה טכנית האם עוה"ד / רוה"ח עמד בחובותיו לדרוש שהלקוח ימלא אותו ואישר שהלקוח חתם עליו.

 

שאלה: מה קורה במקרה בו עורך הדין טוען לחיסיון על מסמכים שמתבקשים ממנו ?   

תשובה: אם טוען עורך הדין לחיסיון מסמכים, קובע התיקון לחוק מנגנון דומה למנגנון של מס הכנסה לענין עיון ותפיסת מסמכים (הוראות סע' 235א עד 235ד לפקודת מס הכנסה).

המסמכים לגביהם נטען החיסיון מוכנסים למעטפה סגורה וחתומה, מבלי שהמפקח רשאי לעיין במסמכים הנטענים, המעטפה מועברת לשופט בית משפט ועורך הדין/הלקוח מעלים את טענתם לענין החיסיון תוך 7 ימים לאותו בית משפט. לאחר שבית המשפט שומע את טענות הצדדים בקשר עם חיסיון המסמכים, בית המשפט רשאי לבחון את המסמכים ולהחליט בשאלת החיסיון לגביהם.

 

 שאלה: מה הכוונה ב"הערכת סיכון" שאמור עוה"ד / רוה"ח לעשות בטרם ניתן השירות העסקי? 
תשובה:  עם כניסתו של התיקון לתוקף ייכנס לתוקפו גם כלל אתי לעו"ד  ו- ו- כלל אתי לרו"ח לפיו נותן שירות עסקי לא יבצע "פעולה מחייבת" (אחת הפעילויות המקימות את החובה) שהתבקשה בעבור לקוח מקום בו הוא מעריך שרמת הסיכון להלבנת הון ומימון טרור גבוהה. לכאורה מדובר בהערכה סובייקטיבית, וכמובן שהדבר נתון לפרשנות (יתרון וחיסרון), ועם הזמן ייצקו בתי המשפט תוכן לפרשנות כאמור, כאשר אחד הדברים הבעייתיים שיש לזכור בענין זה הינו שהפרשנות נעשית בדר"כ במועד מאוחר יותר, כשיש כבר מידע נוסף לגבי הלקוח ולא תמיד ניתן להתחקות על העובדות והראיות בזמן אמת.

המלצה כמובן בכפוף לשיקול דעתו של נותן השירות העסקי לפי פרטי כל מקרה ומקרה- יש לשקול שמירת מסמכי הערכת הסיכון ומועד בחינתם המתוארך. שוב יוזכר, כי אין חובה לשמור מסמכים אלה, ובנוסף אין לממונה זכות לקבל את אותם מסמכים. עם זאת, יתכנו נסיבות שהאינטרסים יהיו הפוכים וכי נותן השירות דווקא כן יהיה מעוניין בחשיפתם. 

 

 שאלה: כיצד תדע הרשות האם עוה"ד / רוה"ח ביצע "הערכת סיכון" ? והאם הערכת הסיכון צריכה להיות בכתב ולהיות מתוייקת יחד עם הטופס של הלקוח ? 
תשובה: החובות החדשות מחייבות את נותן השירות העסקי לבחון את הסיכון להלבנת הון במעמד החתימה על הטופס. חובה זו ימלא נותן השירות במסגרת הטופס שהלקוח חותם עליו. במסגרת הטופס כל שנדרש נותן השירות הוא לציין את מועד ביצוע הערכת הסיכון כאמור.
 אם ערך נותן השירות העסקי מסמכים בקשר עם בחינת / הערכת הסיכון כאמור, הרי שמסמכים אלה אינם חלק מהמסמכים אותם מחוייב נותן השירות לשמור ביחד עם הטופס. 

 

 שאלה: מהם הכלים לפיהם אמור לבחון נותן השירות העסקי שבשירות שהוא אמור לתת יש סיכון להלבנת הון ?

תשובה: הבחינה נבחנת עבור אחת מהפעולות המקימות חובת דיווח. ראשית על נותן השירות להפעיל את השכל הישר ו/או להיוועץ בגורם מקצועי מתאים. יתכן שהלשכות יעמידו שירות ייעוץ מסויים עבור חבריהן, המהווה מעין "פרה רולינג".

בנוסף, במסגרת התוספת הרביעית לצו פורטו נסיבות אשר יכול שיראו בהן כנסיבות המצביעות על סיכון גבוה להלבנת הון או למימון טרור, בשים לב למידע או הסבר שיש בו כדי להפחית את הסיכון, כגון:

לקוח שהוא איש ציבור זר; לקוח ממדינה או טריטוריה המפורטת בתוספת השנייה לצו; לקוח המבצע פעילות במזומנים בסכומים גדולים ללא הסבר או הגיון עסקי; לקוח שלנותן השירות העסקי יש חשש שהוא קשור לגורמים עברייניים או פעילי טרור, מבלי שנותן השירות העסקי צריך להציג שאלות ללקוח או לברר איתו עובדות ; לקוח המבקש לבצע שירות עסקי ללא הסבר או הגיון עסקי; לקוח אשר נותן השירות העסקי סבור כי הוא בסיכון גבוה, בין השאר לאור תחום עיסוקו או נתון אחר נוגע לעניין שנמצא בידיעתו; לקוח המבקש לבצע שירות עסקי בכספים שלנותן השירות העסקי התעורר חשש בנוגע למקורם; לקוח המסרב למסור פרטים הנדרשים למילוי הצו.

 

 שאלה: הלקוח מציע לי שכר טרחה גבוה, אך לאחר ביצוע "הערכת סיכון" החלטתי שהפעולה שאני מתבקש לעשות טומנת בחובה סיכון להלבנת הון / מימון טרור, מה עלי לעשות ?

 תשובה: על אף הפיתוי שבשכר טרחה גבוה, אל תיתן את השירות ללקוח ! או שתתייעץ עם גורם מקצועי הבקיא בתחום.

 

 שאלה: הלקוח מסר לנותן השירות העסקי פרטים או מסמכי זיהוי שעל פניהם אינם סבירים. מה עליו לעשות ? 

תשובה: ניתן לבצע הליך של הכרת הלקוח פעם נוספת טרם מתן השירות העסקי ללקוח או לברר מול הלקוח את הדברים ש"מפריעים" לנותן השירות העסקי. לעתים ייתכן שהלקוח ייתן הסברים מספקים.

 

 שאלה: יש למשרד לקוח קבוע שמקבל שירות משפטי מעת לעת, גם שירות עסקי, האם כל פעם יצטרכו אנשי המשרד לזהות אותו מחדש  ?

תשובה: הצו מגדיר מיהו "לקוח חוזר" ונותן הקלות לגבי זיהויו ומידת הערכת הסיכון כלפיו, כגון אי הצורך להחתימו על טפסים נוספים כל הזמן, למעט מקרים בהם מבקש אותו לקוח חוזר שירות עסקי נוסף שאינו מתאים לשירות העסקי שקיבל בעבר. במקרה זה נדרש הלקוח למעשה להליך הכרת הלקוח מחדש.


 שאלה: מי במשרד עו"ד / רו"ח אחראי לקיום החובות ?  

תשובה: עפ"י הנהלים (תוספת חמישית לצו) ימנה המשרד אחראי למילוי החובות מטעמו, אשר אף ידריך את אנשי המשרד האחרים.

 

 שאלה: מה קורה במשרד שבו מספר עו"ד / רו"ח מטפלים באותו לקוח ?

תשובה: לכאורה דורשת הרשות כי כל עו"ד יעריך סיכון מחדש, אך דבר זה אינו הגיוני (תקנה שאין הציבור יכול לעמוד בה) וייפתר במסגרת ההנחיות שיועברו על ידי הלשכות. ככל הנראה ההנחיות תהינה שכל שיהיה צורך הינו לחתום מחדש על החלק האחרון בטופס הכר את הלקוח, דהיינו להסתמך על בדיקתו של העו"ד (הבכיר) שבדק. נושא זה הינו פרשני ועדיין לא נסגר סופית בהנחיות הלשכות.

 

 שאלה: האם נותן שירות עסקי צריך לזהות את הלקוח פנים מול פנים ?

תשובה: יש בצו מנגנון של זיהוי פנים מול פנים עם אימות מסמכים. ויש גם מנגנון מוסדר של זיהוי שאינו פנים מול פנים באמצעות טכנולוגיה של היוועדות חזותית.

 

 שאלה: כיצד החוק קובע נהלים שיחולו על נותן שירות עסקי ?

תשובה: הצו מגדיר בתוספת החמישית נהלים "מומלצים" ליישום החובות לפי הצו. נותן שירות עסקי אינו מוגבל לנהלים הקבועים בתוספת זו, והוא רשאי לקבוע נהלים אחרים לצורך יישום החובות לפי הצו.

 

 שאלה: האם הצו מפרט כיצד על נותן שירות עסקי לאמת את מסמכי הזיהוי של הלקוח?

תשובה: הצו מגדיר באופן מפורט כיצד יש לאמת את המסמכים שנמסרים על ידי הלקוח. הצו מרחיב את האפשרויות ליצירת העתק מאושר מהמסמכים שמסרים לנותן השירות העסקי, ובניהם: אישור על ידי עובד ממשרד נותן השירות שבפניו הוצג המסמך המקורי, אישור ע"י עו"ד ישראלי ועו"ד זר, רשויות , נציג קונסולארי / דיפלומטי ועוד.

 

 שאלה: מהו העונש על הפרת החובות ?

תשובה: בשלב הראשון – ענישה במישור האתי. לאחר שנה מיום התחילה, ניתן יהיה להטיל גם עיצום כספי על נותן השירות העסקי שלא קיים החובה.

 

 שאלה: האם יהיו הנחיות מאת לשכת עוה"ד / רוה"ח ? מתי ?

תשובה: האמור הינו בהתאם לשיקול דעת הלשכות. בקרוב יחלו ימי עיון והשתלמויות בכל הארץ של הלשכות. יש להיות במעקב מול לשכתך.

 

לחומר נוסף ר' גם באתר הממונה על שירות עסקי במשרד המשפטים: http://index.justice.gov.il/Units/FBPS/Pages/default.aspx

 

♦ רצ"ב קישורית ל"מדריך" שפורסם בזמנו בעיתון גלובס : המדריך לעו"ד ולרו"ח: כך תנהגו לפי התיקון לחוק איסור הלבנת הון

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000971412 

 

אנו פתוחים לקבל את שאלותיכם וננסה להשיב להם או להעלותם בפני הגורמים המוסמכים בלשכות. את השאלות נא לשלוח בדוא"ל  : 

uri@goldman-law.co.il

 

אין האמור באתר מהווה יעוץ משפטי, יעוץ מקצועי, חוות דעת, סקירת המצב המשפטי ו/או הדין הרלבנטי.

ליעוץ משפטי ניתן ליצור קשר עם משרד עורכי הדין גולדמן ושות'

הנני מסכים/מסכימה לתקנון האתר.