העיתון המקצועי לענייני מסים

עורכים מקצועיים: יעקב גולדמן, עו"ד. אורי גולדמן, עו"ד
מנהל מערכת: אורי גולדמן, עו"ד

יום ד' 29.06.2022

תסדיר: 2022-06-29

האם ניתן לעקל מסגרת אשראי בחשבון עובר ושב? *

גירסה להדפסהגירסה להדפסה
מספר הגיליון: 
654
תאריך: 
07/03/2013
מחבר: 

פרופ' רות פלאטו-שנער

פרופסור פלאטו-שנער היא מהמומחים הבולטים בארץ בתחום דיני הבנקאות.
היא מחברת הספר "דיני בנקאות – חובת האמון הבנקאית" (2010). כמו כן היא פרסמה עשרות מחקרים ומאמרים בכתבי עת מובילים בארץ ובעולם, בסוגיות שונות בדיני בנקאות ומשפט מסחרי ועסקי.

ד"ר מיכל עופר צפוני

חברת הסגל האקדמי במכללה האקדמית נתניה,

מנהלת מערך הקליניקות המשפטיות במכללה האקדמית נתניה.

במסגרת עבודתה כותבת מאמרים בתחומי התמחותה, הכוללים את תחום הבנקאות והפיננסים.

♦   פרקטיקה נפוצה בחשבונות עובר ושב של לקוחות פרטיים ועסקיים כאחת, היא שהבנק מאשר ללקוח מסגרת אשראי בחשבון, כך שהלקוח זכאי למשוך כספים למרות שחשבונו איננו ביתרת זכות, עד לגובה המסגרת.כאשר מוטל עיקול על זכות של החייב, הנושה המעקל נכנס בנעלי החייב. כשם שהחייב זכאי לממש את הזכות, כך גם הנושה. לפי כלל זה כפשוטו, כאשר מוטל עיקול על חשבון הלקוח, המעקל יכול לכאורה להיכנס בנעליו וכשם שהלקוח רשאי למשוך כספים מהחשבון, כך גם הנושה. תוצאת עיקול כזה היא הגדלת חובו של הלקוח לבנק עד למלוא סכום המסגרת (בכפוף לסכום הנקוב בצו העיקול), והעברת הכסף למעקל.
 
 ♦בפרשת אלתית בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, עוד בשנות השמונים,פסק בית המשפט העליון שלא ניתן לעקל את זכותו של הלקוח לקבלת אשראי. אולם באותו מקרה לא אושרה ללקוח מסגרת אשראי והזכות לקבלת אשראי הותנתה בשיקול הדעת של הבנק לגבי כל משיכה ומשיכה. לכן נקבע כי ללקוח לא הייתה זכות קנויה לקבלת אשראי אלא רק ציפייה לכך, שאינה ניתנת לעיקול. הלכת אלתית קבעה שכל עוד החשבון ביתרה שלילית, העיקול לא יתפוס כסף כלשהו בחשבון. כתוצאה מהלכת אלתית נוצר מצב בו צווי עיקול רבים נכשלים ואינם מצליחים לתפוס כספים של הלקוח. יתירה מזו, חייבים מתוחכמים מצליחים לחמוק מצווי העיקול באופן מכוון. הם ממשיכים לפעול בחשבון המעוקל כרגיל, להפקיד ואף למשוך ממנו כספים, שכן כל עוד נשמרת יתרת חובה, העיקול אינו תופס.

 
 ♦במטרה לפתור בעיה זו פסק בית המשפט המחוזי, בפסק דין חדשני, כי מסגרת אשראי ניתנת לעיקול עד לגובה הביטחונות שנמסרו לבנק להבטחת המסגרת (אלבס נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, ערעור הוגש לבית המשפט העליון).

 
 ♦דעתנו בנדון שונה. אנו סבורות שלא ניתן לעקל מסגרות אשראי. עם זאת, הבנק אינו יכול להשאר אדיש לעיקול, ובעניין זה יש להבחין בין צו עיקול שנועד לגביית חוב פסוק (כמו עיקול בהוצאה לפועל), לבין צו עיקול זמני.
עיקול לגביית חוב פסוק בהוצאה לפועל מוטל על נכסי חייב שחובו כבר הוכח ולמרות זאת הוא נמנע מלשלמו. במצב כזה, המשך ניהול החשבון באופן רגיל תוך הפקדת ומשיכת כספים באופן שוטף (בכפוף לשמירה על יתרת חובה) מאפשרת לחייבים לחמוק מעיקולים, מונעת אכיפה יעילה של פסקי דין, מביאה לזלזול בשלטון החוק ופוגעת בזכות הקניין של הנושה שזכותו אושרה בפסק דין סופי.

 ♦אנו מציעות לקבוע שהטלת צו עיקול לגביית חוב פסוק מהווה ארוע המחייב את הבנק לבטל באופן מיידי את יתרת מסגרת האשראי שעדיין לא נוצלה על ידי הלקוח, כך שלא יוכל עוד למשוך כספים מחשבונו הנמצא ביתרת חובה ויימנע ממנו להמשיך ולפעול בחשבונו כרגיל. בנק שלא יפעל כאמור יסתכן באחריות לפי סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל.
אמנם, סביר כי חייב מתוחכם יפעל למנוע הפקדות כספים לזכות החשבון. אולם, היה ויופקדו בכל זאת, ישמשו כספים אלו לצמצום הדרגתי של יתרת החובה בחשבון עד לביטולה. אם וכאשר לא תיוותר עוד יתרת חובה, נכסי החייב שהועמדו כבטוחות להבטחת מסגרת האשראי, אם היו כאלה, ישוחררו מתפקידם זה ואפשר שהמעקל יוכל לשים ידו עליהם.
היה ותיווצר יתרת זכות בחשבון, היא תיתפס על ידי צו העיקול, בהתאם לסכומו. שונה המצב לגבי צו עיקול זמני,הניתן עוד בטרם התבררותה של תביעה ולפעמים עוד בטרם הגשתה. בשלב זה אין בטחון כי פסק הדין יכריע לזכות התובע. העיקול הזמני עלול לגרום נזק רב לנתבע באם לבסוף תדחה התביעה נגדו.עיקול יתרת מסגרת האשראי הבלתי מנוצלת של הלקוח מהווה שיתוק מיידי ומוחלט של כל הפעילות בחשבונו, ועלול להביא להתמוטטות הלקוח, ולא לשמירה על מערכת הנסיבות הקיימת, במיוחד כאשר מדובר בעסק. פרשת מחסני חשמל בע"מ (בפירוק) נגד בנק המזרחי המאוחד בע"מ היא דוגמה לכך. שם נפסק שביטול מסגרת האשראי על ידי הבנק באופן חד צדדי וללא הודעה מוקדמת, הביא להתמוטטות עסקי הלקוח. כתוצאה מכך חוייב הבנק לפצות את הלקוח במיליוני שקלים.

 
 ♦המסקנה המתבקשת הינה, כי כשמדובר בצו עיקול זמני אין לאפשר את עיקול המסגרת הבלתי מנוצלת של הלקוח. בשלב זה זכותו הקניינית של הנתבע גוברת על זכותו העתידית והבלתי וודאית של התובע. לכן יש לאפשר לנתבע להמשיך ולנהל את חשבונו כרגיל ולנצל במידת הצורך את מסגרת האשראי.

 
 ♦לסיכום, לגישתנו אין להכיר בעיקול זכותו של הלקוח על פי מסגרת האשראי. ספק אם זכות כזו ניתנת בכלל לעיקול, בהיותה זכות בעלת מאפיינים אישיים מובהקים שאינה ניתנת להעברה.
 
התפקיד של ביצוע צווי העיקול הוטל על הבנקים ללא רצונם והוא מעמיד אותם בתווך, בין חובתם כלפי לקוחותיהם לבין חובתם כלפי המעקל. דין ברור וחד משמעי בסוגיה זו ישרת את האינטרסים של כל הצדדים המעורבים.
 
 
_________________________________________________________
* רשימה זו היא תקציר של מאמרנו :

מס פקס בע"מ
רח' החשמונאים 90
קומה 2
תל אביב ת.ד 20445

טל. 03-6966733
פקס. 03-6966744

info@masfax.co.il

 

 

 

אין האמור באתר מהווה יעוץ משפטי, יעוץ מקצועי, חוות דעת, סקירת המצב המשפטי ו/או הדין הרלבנטי.

ליעוץ משפטי ניתן ליצור קשר עם משרד עורכי הדין גולדמן ושות'

הנני מסכים/מסכימה לתקנון האתר.