העיתון המקצועי לענייני מסים

עורכים מקצועיים: יעקב גולדמן, עו"ד. אורי גולדמן, עו"ד
מנהל מערכת: אורי גולדמן, עו"ד

יום ש' 21.09.2019

תסדיר: 2019-09-21

חיוב בעל שליטה בחובות ארנונה

גירסה להדפסהגירסה להדפסה
מספר הגיליון: 
681
תאריך: 
14/11/2013
מחבר: 

מירב שחר עו"ד ונוטריון

עורכת דין ונוטריון מירב שחר, עצמאית ושותפה במחלקה המסחרית,  בעלת רישיון בעריכת דין החל משנת 2000.
עוסקת בתחומי הבנקאות, הנדל"ן ומשפט מסחרי. מייצגת לקוחות בעסקאות ובבתי המשפט

עו"ד מירב שחר ייצגה את נפגעי מלחמת המפרץ הראשונה בפני טריבונל בינלאומי בשוויץ עד לקבלת פיצוי מלא.
 

חיוב בעל שליטה בחובות ארנונה של חברה - הרמת מסך /
 
♦ במקרים רבים, חברות נכנסות להליכי חדלות פרעון ואינן מסוגלות לשלם את מיסי הארנונה החלים על הנכסים שבמסגרתם בד"כ מבוצעת פעילות החברה.
קיימים מקרים בהם בעלי השליטה בחברה מנסים להתחמק מחובות בכלל לרבות חובות ארנונה ומותירים את העיריה, כמו את יתר הנושים עם חובות לא מסולקים. אולם, לאור שילוב הוראות פקדות מס הכנסה וחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב),
תשנ"ג-1992, רשאית הרשות המקומית להפרע באופן ישר מבעל השליטה בתאגיד תוך שהרשות יורדת לנכסיו וזאת בניגוד גמור לעקרון האישיות המשפטית הנפרדת. 

♦ למעשה מדובר בתיקון חקיקה שנכנס בשנת 2004 שהרשויות עושות בו שימוש לעיתים תכופות באותם מקרים בהם אין ממי להפרע, בנסיבות ובתנאים שיפורטו להלן.  
 
סעיף 119א(א) לפקודה מתייחס למקרים בהם יש צורך לגבות מס בנסיבות מיוחדות, כדלקמן:
 
(1) היה לחבר בני אדם חוב מס ונתפרק או העביר את נכסיו ללא תמורה או בתמורה חלקית בלי שנותרו לו אמצעים בישראל לסילוק החוב האמור, ניתן לגבות את חוב המס שהחבר חייב בו ממי שקיבל את הנכסים בנסיבות כאמור.
 
(2) היה לחבר בני אדם חוב מס סופי והוא העביר את פעילותו לחבר בני אדם אחר, שיש בו, במישרין או בעקיפין, אותם בעלי שליטה או קרוביהם ... בלא תמורה או בתמורה חלקית, בלי שנותרו לו אמצעים בישראל לסילוק החוב האמור, ניתן לגבות את חוב המס שהחבר חייב בו מהחבר האחר.
 
(3) בלי לגרוע מהוראת פסקאות [1] ו-[2] היה לחבר בני אדם חוב מס סופי והוא התפרק או הפסיק את פעילותו בלי ששילם את חוב המס האמור יראו את הנכסים שהיו לחבר כאילו הועברו לבעלי השליטה בו ללא תמורה וניתן לגבות מהם את חוב המס, אלא אם כן הוכח אחרת להנחת דעתו של פקיד השומה.
 
תכלית הוראת סעיף 119א לפקודה הינה מניעת "הברחת נכסים" או התגברות על "הברחת נכסים" מתאגיד חדל פרעון או תאגיד שלמנהלו לא היתה כוונה לסלק את חוב הארנונה. באמצעות הסעיף אפשר להתחכות אחר נכסים מוברחים (אם קיימים נכסים כלל) לבעל השליטה על מנת לאפשר גביית המס ממנו.
 
סעיף 119א לפקודה מסביר מהו נכס מוברח - נכס שהועבר ללא תמורה או בתמורה חלקית לצד שלישי באופן שמותיר את התאגיד המעביר את הנכס בלי אמצעים לסילוק חוב המס.
 
בהתאם להוראות הפסיקה, במקרים של העברת נכסים לבעלי שליטה בתמורה חלקית, תתאפשר ירידה אל נכסי בעלי השליטה רק באופן יחסי לפער שבין התמורה המלאה לתמורה החלקית. כך לשם ההמחשה, אם הועבר נכס של תאגיד לבעל שליטה בתמורה ששיעורה 50% משווי הנכס כי אז הסמכות לרדת לקניין הפרט כדי לגבות את חוב הארנונה היא בשיעור של 50% מן החוב.
 
סעיף 119א(ד) לפקודה מגדיר מיהו בעל שליטה – בעל שליטה הינו מי שהוא, לבדו או יחד עם קרובו, מחזיק לפחות בעשרים וחמישה אחוזים מהזכויות המנויות בהגדרת "בעל שליטה" שבסעיף 32(9)(א) לפקודה שהינן, בין השאר, החזקה של לפחות 10 אחוזים מהון המניות של החברה או הזכות למנות מנהל בה.
 
ואולם, לא די באמור לעיל. לסעיף 119א הנ"ל יש לצרף את הוראות סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג - 1992, אשר נכנס לתוקף בשנת 2004 במסגרתו נקבעו התנאים לגביית חוב ארנונה מבעלי שליטה.

 
♦ סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים למשק המדינה (תקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) קובע:
 
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א) והוראות כל דין, היה הנכס נכס שאינו משמש למגורים, והמחזיק בו הוא חברה פרטית שאינה דייר מוגן לפי חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972 (בסעיף זה – עסק), ולא שילם המחזיק את הארנונה הכללית שהוטלה עליו לפי סעיף קטן (א), כולה או חלקה, רשאית הרשות המקומית לגבות את חוב הארנונה הסופי מבעל השליטה בחברה הפרטית, ובלבד שהתקיימו לגביו הנסיבות המיוחדות המנויות בסעיף 119א(א) לפקודת מס הכנסה, בשינויים המחויבים
 
 
 
♦ מטרתו של סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים במשק המדינה להקל על גביית המיסים של הרשויות המקומיות, על ידי פעולה של "הרמת מסך" רחבה, ואולי אף גסה, בניגוד לעיקרון הרווח בדיני התאגידים של האישיות המשפטית הנפרדת. תכליתו של סעיף זה הינה למנוע התחמקות חברות מתשלום ארנונה לאחר שהפסיקו את פעילותן, כך שבהתקיימות נסיבות מיוחדות שיש בהן ללמד כי נכסים הועברו מהחברה הפרטית טרם פירוקה, ניתן יהיה להגיע לאותם נכסים אף על ידי גישה ישירה לבעלי השליטה בחברה, ומי שלמעשה הפקיעו מהחברה את הנכסים שהיו ברשותה, ובכך לסכל את הברחת הנכסים משליטת החברה.
 
♦ אם כך, אנו רואים כי בהתאם לסעיף 8(ג) הנ"ל המחוקק התיר לרשות מקומית לגבות חוב ארנונה מבעל שליטה בתנאים הבאים:
 
(1)     החיוב הוא בגין נכס שאינו משמש למגורים;
(2)  החוב הוא חוב ארנונה סופי שחלף לגביו מועד ההשגה, ערר או ערעור או שקיימים בו פסקי דין חלוטים;
(3)   החברה לא פרעה את החוב;
(4)   החברה הפסיקה את פעילותה;
(5)   הנתבע הוא אכן בעל שליטה בחברה;
(6)   הנתבע קיבל לידיו את נכסי החברה ללא תמורה או בתמורה חלקית.
 
 
חשוב לציין כי בהקשר לתנאי מס' 6 לעיל, סעיף 119א(א)(3) לפקודה נקבע בסיפא לסעיף, כי החזקה ניתנת לסתירה, ושלבעל השליטה היכולת לפנות לפקיד השומה בניסיון לשכנעו כי לא הועברו נכסים לרשותו באופן שמוקנית לעותר ההזדמנות לסתור החזקה הקבועה בחוק, בפנייה למנהל הארנונה, שהוא האחראי על גביית הארנונה וקביעתה.
 
♦ זאת ולא רק, מן הראוי לציין כי אמנם בעל שליטה מצוי במצב משפטי בעייתי, אולם, יש לקחת בחשבון כי הוא איננו לבדו והפסיקה קבעה מספר חריגים כגון: החיוב המוטל על בעלי השליטה בחברה הוא חיוב "ביחד ולחוד". כמו כן, לא ניתן באמצעות ההסדר הקבוע בחוק ההסדרים לגבות מבעלי השליטה חובות מים, ביוב או חובות אחרים שאינם חוב ארנונה כללית. כמו כן, לא ניתן באמצעות ההסדר הקבוע בחוק ההסדרים לגבות מבעלי השליטה חובות ארנונה אשר נוצרו טרם כניסת התיקון לחוק ההסדרים לתוקף.
 
♦ לאור הדינים הללו, הרשויות המקומיות מממשות את זכותן ונוקטות בהליכי גבייה כנגד אותם בעלי שליטה, בהתקיים התנאים, אולם חשוב לציין כי הליכים כנגד כאמור ניתן לתבוע מבעל שליטה בחברה רק בהליך של תביעה אזרחית ולא בהליך של גבייה מנהלית.

אין האמור באתר מהווה יעוץ משפטי, יעוץ מקצועי, חוות דעת, סקירת המצב המשפטי ו/או הדין הרלבנטי.

ליעוץ משפטי ניתן ליצור קשר עם משרד עורכי הדין גולדמן ושות'

הנני מסכים/מסכימה לתקנון האתר.