♦מדובר בבקשה לקבלת חשבוניות ומסמכים אחרים הקשורים להוצאות משפט שנפסקו ותשלומי מע"מ בגינם. המערער הגיש ערעור על החלטת המשיב בהשגה. בכתב הערעור נאמר כי במהלך שנת 2002 הגיש המערער תביעה בגין אי תשלום שכר טרחה כנגד שבעה נתבעים. באוגוסט 2008 ניתן פסק הדין הדוחה את התביעה. על פסק הדין הוגש ערעור אשר נדחה אף הוא. המערער ציין כי משך שיק בגינו הוצאה קבלה על פיקדון. השיק על סך של 69,300 ש"ח נמשך על ידי המערער לפקודת עו"ד ליאור להב. המערער טען כי פנה מספר פעמים לקבלת חשבוניות בגין אותו שיק שנמשך. לדבריו, חזר והוציא עו"ד להב, לאחר פסק הדין בערעור, פעם נוספת את הקבלה וכן חשבוניות בגין ההוצאות שנפסקו לו בערעור כנגד המערער. בספטמבר 2008, כאשר שולמו על ידי המערער ההוצאות שנפסקו בפסק הדין, ובהעדר הכנסות באותו חודש הוגש על ידי המערער דוח עם דרישה להחזר תשלום עודף בסך 9,610 ש"ח. לטענת המערער, 9,300 ש"ח הם בגין ההוצאות על פי פסק הדין ו 310 ש"ח נוספות בגין הוצאות אחרות. המשיב סירב לקבל את הדוח ונמנע להשיב את עודף התשלום. במרץ 2009 נערכה ביקורת של המשיב במשרדו של המערער. במהלך הביקורת הסתבר למערער כי בידי המשיב חשבוניות של עו"ד להב שהוצאו נגד הפיקדון המצטרפות יחד לסך של 60,000 ש"ח פלוס מע"מ בסך 9300 ש"ח. עו"ד להב לא הוציא את החשבוניות על שם המערער כפי שעשה בגין ההוצאות בתביעה, אלא על שם חלק מהנתבעים בתביעה אותם כינה במסגרת הערעור "הנהנים". את החשבוניות שהוציא עו"ד להב לטובת הנהנים כינה "חשבוניות להב". לאחר אין סוף פניות, לרבות הגשת ערעור קודם על אותו עניין שנמחק שכן טרם ניתנה החלטה בהשגה אותה הגיש המערער, התקבלו השגות המערער על השומות שהוציא המשיב לאחר הביקורת, למעט עניין הוצאות משפט, כלומר אותו סכום של 9,300 ש"ח.
♦לטענת המערער, המשיב לא עשה שימוש בחשבוניות כאשר שקל והוציא את השומה. לטענתו, היה ברור מתצהירו של מר הירשברג מטעם המשיב כי נעשה שימוש בחשבוניות כאשר נבחנה הסוגיה, בניגוד לטענת המשיב בתשובה לבקשה המקורית. היה ברור למערער כי ניתן יהיה לחקור את נציג המשיב על החשבוניות. המערער טען כי הרשות רשאית לא למסור חומר רק אם ביססה את הסירוב בנימוקים סבירים כגון: פגיעה בזכויות גוברות של פרט אחר. המערער אף טען כי ישנה חובת גילוי המוטלת על המשיב. לבסוף טען המערער כי הערעור לא הוגש למטרה זרה.
♦לטענת המשיב, המערער לא עמד בתנאים מהותיים הקבועים בחוק לצורך ניכוי מס תשומות. החשבוניות אותן מבקש המערער לא היוו חלק מההחלטה בעניינו של המערער. המשיב הדגיש כי הבקשה מהווה שימוש לרעה בהליך וגם הערעור ננקט שלא למטרה הקבועה לחוק, אלא בעיקר לצורך קבלת החשבוניות כאשר הסעד נועד לשרת את המערער בהליך אחר. בבקשה להבהרה שהוגשה על ידי עו"ד להב הבהיר עו"ד להב כי המערער מנהל הליכים בעניין זה ואף הגיש בקשה דומה מאוד במסגרת הליכי הוצל"פ, אשר נקטו הנתבעים בתביעה נגדו בגין אי תשלום הוצאות משפט.
בית משפט המחוזי בתל אביב-יפו בפני כב' השופטת דניה קרת מאיר:
קבע כי עיון בקבלה מראה כי הכסף הופקד בנאמנות עבור אחד הנתבעים, והתמורה מפירעון השיק של המערער, לא פוצלה לכל אחד מהנתבעים. לכן רק מניתוח החשבוניות ניתן יהיה להוכיח כי הנתבעים קיבלו אתה כסף. ביהמ"ש הנכבד הוסיף כי לאור תשובת המשיב כי החשבוניות לא שימשו אותו בעריכת השומה, הרי שאין הצדקה להעברת החשבוניות לעיונו של המבקש. יתרה מזאת, מוסיף ביהמ"ש, בפסיקה אשר הוזכרה על ידי המערער נקבע כי מסירת חומר תוך כדי פגיעה בזכויות גוברות של פרט אחר, מהווה הצדקה לרשות לסרב למסור חומר מסוים. ביהמ"ש הוסיף וקבע כי המערער עושה שימשו בתיק זה בניסיון להשיג הישגים בתיק ההוצל"פ. אין ספק כי הגשת הבקשות השונות בעניין החשבוניות, לא נועדה לצורך בירור השאלות שבמחלוקת בפני בית משפט בערעור, אלא לצורך אחר לגמרי הדיון בתיק ההוצל"פ אשר נפתח נגד המערער על ידי מי מהנתבעים כנגדם הוגשה התביעה לתשלום שכר טרחה על ידי המערער. טענותיו של המערער יתבררו וניתן יהיה להתייחס אליהן במסגרת פסק הדין, לאחר שיוגשו סיכומי המשיב. לחשבוניות אשר הוצאו על ידי עו"ד להב לצד ג' כל רלוונטיות לקביעות עליהן הוגש הערעור, המתייחסות אך ורק לאי זכאותו של המערער לנכות תשומה על יסוד הקבלה שהוצאה על ידי עו"ד להב. לכן, קבע ביהמ"ש, נשמט אף הבסיס לטענותיו של המערער באשר לחובת הגילוי המוטלת על המשיב.
תוצאה:
♦הבקשה נדחתה
ניתן ביום 04.04.2012
ב"כ המערער: עו"ד צ' קווינט-שילוני
ב"כ המשיב: ב"כ עו"ד ארביב מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי)
