♦ ביום 6.9.09 הופץ ע"י משרד האוצר, הלשכה המשפטית של אגף כלכלה והכנסות המדינה תזכיר חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)(תיקון מס' ...) (שינוי הרכב ועדת ערר), התשס"ט 2009.
♦ כידוע, סעיף 88 לחוק מיסוי מקרקעין קובע, כי: "הרואה עצמו מקופח מהחלטת המנהל רשאי ... לערור עליה לפני ועדת ערר". סעיף 89 לחוק מיסוי מקרקעין מגדיר את הרכב ועדת הערר וסמכויותיה-ועדת ערר מורכבת משלושה נציגים: "שופט שיהא יושב ראש הועדה, ושני חברים שלפחות אחד מהם הוא נציג הציבור". כמו כן, סמכויות הועדה הן רחבות מאד, למעט הגדלת השומה.
♦ עפ"י תזכיר החוק (והדברים מובאים כאן כלשונם):
"במהלך השנים שבהן פועלות ועדות הערר, נשמעה בקורת על הרכב הוועדות לנוכח האפשרות לניגוד עניינים של חברי הועדה. חלק מחברי הוועדה אינם שופטים מקצועיים, אלא עורכי דין, שמאים ורואי חשבון, העשויים לשמש גם כמייצגים של לקוחות בעלי אינטרס דומה לזה הנדון בפניהם, בפני רשות המיסים, בפני בתי המשפט ובפני ועדות ערר אחרות. נסיונות שנעשו בעבר לשמור על אי תלות של חברי הועדה באמצעות פיקוח על מינויים ובדרך של קביעת כללים למניעת ניגוד עניינים, לא צלחו. קיים חשש סביר שניסוח כללים מחמירים בדבר איסור ניגוד עניינים שיחול על חברי הועדה, שעשוי לפתור את בעיית ניגוד העניינים, לא יאפשר, למעשה, מינוי מועמדים בעלי נסיון בתחום המיסוי, כנדרש למילוי התפקיד, ויגרום לכך שלא ניתן יהיה למנות חברים שיש להם מומחיות בתחום, שכן כל מי שיש לו מומחיות כאמור עשוי להיות נגוע בניגוד עניינים ".
♦ לפיכך מוצע בתזכיר החוק: לשנות את הרכב ועדת הערר, כך שהועדה לא תהיה מורכבת משלושה, אלא שהרכבה יהא דן יחיד שהוא שופט בית משפט מחוזי מכהן, או שופט בדימוס של בית משפט מחוזי, שימנה שר המשפטים.
♦ להערכת משרד האוצר, השינוי כאמור "יבטיח קיום מנגנון יעיל לקיום ביקורת שיפוטית על החלטות מנהל מיסוי מקרקעין, יביא לשכלול התהליך השיפוטי ולשיפור אופן ניהול הדיונים, ויהיה נקי מבעיות ניגוד העניינים כמפורט לעיל. יובהר, כי גם שומת מס הכנסה לפי פקודת מס הכנסה, נדונה בפני דן יחיד בבית משפט מחוזי".