♦ הננו להביא לידיעתכם את קביעת בית הדין הארצי לעבודה בתיק עב"ל 574/07 שרון טופז, ושרון זלצמן נ. המוסד לביטוח לאומי.
♦ המחלוקת נשוא התיק הנדון מתייחסת למועד ההכרה בהכנסה הנובעת ממימוש אופציות שהוענקו למערערות, לצורך חישוב הזכאות לדמי לידה לפי חוק הביטוח הלאומי. בעוד המערערות טענו, כי המועד הרלוונטי הוא מועד המימוש בפועל, טען המוסד לביטוח לאומי, כי המועד הוא מועד בו ניתן היה לממש את האופציות אף אם לא מומשו ולא נתקבלה כל הכנסה בפועל באותו מועד [מועד ה-vesting או "מועד ההבשלה"].
בית הדין האזורי בפניו הובא הערעור לראשונה, קיבל את עמדת המוסד לביטוח לאומי וקבע, כי מועד ההבשלה של האופציות הוא מועד אירוע המס ולא מועד מימושן של האופציות.
המערערות הגישו ערעור על פסק הדין האמור בפני בית הדין הארצי לעבודה. לאחר הגשת סיכומי הצדדים בבית הדין הארצי, הגיעו הצדדים להסכם פשרה המבטל את פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה. הסכמה זו קיבלה תוקף של פסק דין של בית הדין הארצי.
♦ המשמעות היא, כי מועד החיוב במס של אופציות הוא בעת מימושן ולא בעת ההבשלה (vesting).
♦ עוד ראוי לציין, כי בהזדמנות זו מצא לנכון המוסד לביטוח לאומי לציין, כי "עמדתו לעניין החיוב בדמי ביטוח לגבי הכנסה מאופציות שאינן סחירות והקצאתן נעשתה לפי סעיף 3 (ט) לפקודת מס הכנסה ולפני כניסתו לתוקף של תיקון 56 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה – 1995 הינה, שיש לראות את מועד החיוב, במועד בו מומשו בפועל האופציות על ידי העובד או החייב בתשלום.
כלל זה לא יחול במקרים בהם מועד מימושן של האופציות חל לאחר שנותקו יחסי עובד ומעביד בין העובד, לבין מי שהיה מעבידו במועד ההקצאה, שאז יראו את ההכנסה כאילו נתקבלה במועד ניתוק יחסי עובד מעביד, וזאת לאור האלמנט הביטוחי העומד בבסיס תשלום דמי הביטוח, ועל מנת למנוע מצב בו ישלם החייב/העובד דמי ביטוח, ויבטח עצמו בתקופה שבה אין מתקיימים יחסי עובד ומעביד בינו לבין מעבידו בזמן ההקצאה או בינו לבין כל מעביד אחר.
למען הסר ספק יובהר, כי עמדת המשיב היא כי ההכנסה מאופציות הינה בגדר "שכר נוסף" כהגדרתו בתקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח) התשנ"ה – 1995, ולפיכך יחולו לגביה הכללים הקבועים בתקנות".
♦ את המערערות ייצג משרד עו"ד יוסי דולן.