♦ מיזמי המס הינם תחביב נפוץ במחוזותינו, החל במיזם חברות תלוש שכר לעצמאים, שניסו להקל מהעצמאי את הנטל הכרוך בניהול הספרים, בכך ששכרו ישולם ל"חברת התלוש" שתנהל ספרים במקומו, תוציא חשבוניות ללקוחותיו, ולבסוף תפיק עבורו תלוש שכר כשכיר של החברה.
אך הפסיקה קבעה את שקבעה...
♦ מיזם מס נוסף היה מיזם הוצאות הנסיעות המוכרות, של חברות שהתיימרו לחשב את הנסיעות ברכב לצורך העסק, על מנת שהוצאות אלו לא ייזקפו כשווי לעובד מחזיק הרכב הצמוד (לפי תקנות זקיפת השווי הלא ריאליות של רשות המיסים).
אך הפסיקה קבעה את שקבעה...
♦ מיזם המס הנוכחי הינו מיזם שלכאורה רוכב במידה מסוימת על הקונספט של מיזם חברות התלוש, ולפיו עצמאי שירצה לנכות הוצאות ישיבה בבית קפה או במסעדה, יקבל חשבונית מחברת צד ג' כלשהי (להלן- "חברת צד ג'"), הכוללת למשל 60% שירותי משרד ו 40% שירותי קפה, ויוכל לנכות את המס ולדרוש את ההוצאה על שירותי המשרד, למרות שעל פניו לא יכול היה לנכות את המס ולדרוש את ההוצאה מחשבונית האירוח בבית הקפה היות ולכאורה מדובר באש"ל.
לעניות דעתי, (מבלי להיכנס לחלוקה השרירותית, לכאורה, של 60% שירותי משרד ו 40% שירותי קפה, למרות שברור לכל שהיחס שונה מאוד ומשתנה בין בתי הקפה השונים), הגם שייתכן ויש מקום באמת להבחין, ולראות בחשבונית המס של בית הקפה כהוצאות מעורבות הכוללות גם רכיב של שירותי משרד, הרי שחשבונית המס של חברת צד ג' שלא נתנה כל שירות למתארח בבית הקפה מלבד שירות הפקת החשבונית, עלולה להיחשב כחשבונית של צד ג' שאינו שייך לעסקה.
המחמירים עשויים אף לומר, כי מדובר ב"חשבונית שלא כדין", בדומה למיזם חברות התלוש, שלגביהם כבר נקבע בפסיקה בעליון, כי החשבונית מבחינת דיני המס תחשב כפיקטיבית / זרה.
זה המקום לציין, כי הגם שאיננו בהכרח מסכימים עם הפסיקה, ולדעתנו בכל הנוגע לחברות התלוש יש היגיון כלכלי המצדיק את קיומן, עדיין יש מקום לציבור להיזהר מפני "מיזמי מס" שנראים פשוטים מדי, שכן הפסיקה בעליון בעניין חברות התלוש יש לה מקום לחול בכפל כפליים בכל הנוגע למיזמים שכאלה. הרי יכול לבוא שופט ולקבוע, כי לא די שהחשבונית אינה בין הצדדים הנכונים לעסקה, אלא שגם מדובר במודל כלכלי שכל תכליתו הינה התחמקות ממס, כך שחשבונית זו לא תותר ועלולה להוביל לסנקציות חמורות יותר.
ולסיום אקנח בציטוט דבריו של בית המשפט המחוזי בפסק הדין הפלילי בעניין חברת התלוש "יגעת ומצאת", בע"פ 7366/09 + ע"פ 7571/09 + ע"פ 7578/09, מדינת ישראל נ' לוין ואח' חברת יגעת ומצאת בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל:
" לסיום פרק זה וכאתנחתא הומוריסטית, ראוי לקרוא קטע ממאמר שפורסם בנושא זה באתר ynet ביום 2.12.05 על-ידי טלי חרותי-סובר:
"במערכון מפורסם של הגשש החיוור מנסים מנהלי ישראבנק לשכנע את השליח להמשיך בעבודתו. "נוסיף לך עוד כסף בעבור ספרות מקצועית", מודיעים לו השניים. "אבל אני לא יודע לקרוא" אומר השליח. "אתה תביא לנו קבלות כאילו קנית ספרות מקצועית, וישראבנק ישלם לך", הם ממשיכים. "אומרים ככה ועושים ככה", מסכם השליח, "יענו, ישרא-בלוף". מי היה מאמין כי את המערכון המשעשע לקחו לתשומת לבן כמה וכמה חברות ישראליות, המציעות בשנים האחרונות שירות חדש לציבור: שכיר בקומבינה. אתה עצמאי, אך לא רוצה שאיש ידע מזה? אין בעיה. תוך דקות ספורות תהפוך, בעזרת חברה רשמית, לשכיר בכאילו. איש לא יפגע בפעילותך העצמאית, אך הרשומות יספרו עליך דברים אחרים לחלוטין."""
ימים יגידו...
בינתיים על פי הפרסומים בכלי התקשורת רשות המסים "אינה מחבבת" את הרעיון והנושא הועבר להחלטת בית המשפט.
