♦ ביום 28.10.2014 אישרה ועדת הכספים להגדיל את גובה המחזור השנתי של עסקים קטנים המסווגים כ- "יצרנים", שיהיו זכאים לעיקרון של "תשלום מע"מ תמורת מזומן" מ- 2 מיליון ש"ח ל- 3.5 מיליון ש"ח, קרי לשלם את המע"מ רק בעת קבלת התמורה מהלקוחות בעד המוצרים או השירותים שהם מייצרים ולא במועד החתימה על העסקה.
♦מועדי החיוב במע"מ נקבעים בהתאם להוראות פרק ו' לחוק מס ערך מוסף, התשל"ן-1975 (להלן: "חוק מע"מ"), שכותרתו: "מועד החיוב במס". הוראות הפרק כוללות אפוא מועדים שונים לחיוב עוסק שונים במס והם נובעים מהשיטה החשבונאית הנקבעת בהתאם לסיווגו של העוסק.
רוב הוראות פרק ו' לחוק מושתתות על שיטת "הבסיס המסחרי", שעיקרה הוא שאין תלות בין מועד המכירה לבין מועד קבלת התמורה עבורו – כלומר שלא קיימת תלות בין מועד העברת הנכס לבין מועד קבלת התשלום עבורו. יוצא שעל פי שיטה זו, על העוסק להוציא ללקוח חשבונית מס עד 14 ימים מיום העסקה ולהעביר לרשות את המס בגינה, גם אם משמעות הדבר היא שעל העוסק לממן את האשראי שניתן ללקוח במסגרת פרק הזמן שבין מועד התשלום במס לבין מועד הגבייה מן הלקוח. ישנם מקרים ומועדים נוספים המפורטים בהוראות החוק וספציפיים לעוסקים מסויימים.
♦ההוראה הנוגעת לענייננו היא הוראת סעיף 29(ב1) לחוק, הקובעת כי:
29(1ב). "בעסקה של מכר נכס על ידי עוסק שמתקיים בו האמור בסעיף 2(ד) לתוספת א' להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג-1973, יחול החיוב במס עם קבלת התמורה ועל הסכום שהתקבל;"
♦הוראת סעיף 29(1ב) דלעיל שכותרתה "(מועד החיוב במס) במקרים מיוחדים", מהווה חריג לשיטת הבסיס המסחרי, ובתוך כך קובעת, כי במקרים מסוימים מועד החיוב במס יהא עם קבלת התמורה, ולא במועד יצירת העסקה. לצורך בחינת המקרים שבהם מועד החיוב יהא עם קבלת התמורה, מפנה המחוקק להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) התשל"ג-1973 (להלן: "הוראות מס הכנסה").
♦ הוראות מס הכנסה כוללות תוספות שונות החלות על סוגים שונים של עוסקים. כך, למשל, תוספת א' כוללת הוראות הנוגעות לאופן ניהול פנקסי החשבונות לגבי עוסקים המוגדרים "יצרנים". בסעיף 2(ד) לתוספת האמורה נקבע, כי יצרן שמחזור עסקו אינו עולה על 2,000,000 ש"ח ובעסקו מועסקים לא יותר מ- 6 עובדים, חייב לנהל מערכת חשבונות בהתאם לשורה של קריטריונים.
♦ראינו זה עתה שהוראת סעיף 29(1ב) לחוק מע"מ בניסוחה ד'היום קובעת שיצרן שמתקיים לגביו האמור בסעיף 2(ד) להוראות מס הכנסה – היינו מחזור עסקו אינו עולה על סכום של שני מיליון ש"ח ושבעסקו לא מועסקים למעלה מ- 6 עובדים, מועד חיובו במס הערך המוסף על עסקאותיו יהא במועד קבלת התמורה ולא במועד החתימה על ההסכם נשוא העסקה.
הבשורה החדשה שיצאה ביום 28.10.2014, קובעת, אם כן, שגובה המחזור השנתי לגבי אותם עוסקים המוגדרים יצרנים יגדל לסכום של 3,500,000 ש"ח, וכי לא יחול עוד התנאי שעניינו מספר העובדים.
כמו כן, נכון להיום עוסקים קטנים שאינם "יצרנים" היו חייבים בתשלום המס על עסקאותיהם במועד קבלת התמורה רק אם נתקיימו בהם התנאים שבתקנה 27(א) לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 (להלן: "התקנות"). לשון התקנה:
27(א) "אלה עסקאות שהחיוב במס לגביהן יחול עם קבלת התמורה ועל הסכום שנתקבל:
(1) עסקאות של עוסקים שחלה עליהם חובה לנהל פנקסי חשבונות על פי אחת מהתוספות שלהלן להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס' 2), תשל"ג-1973, בתקנות אלה - הוראות מס הכנסה; ג' ככל שהיא נוגעת לעסקים שחלים עליהם סעיפים קטנים (ג), (ד), (ה), (ו) ו-(ז) לסעיף 2 של אותה תוספת, ה', ו', ז', ח', ט' ככל שהיא נוגעת למתווכים, ו-י' ככל שהיא נוגעת למתווכי רכב;"
♦ התיקון לחוק מע"מ, שאושר כאמור, מגדיל אפוא את מספר העסקים שייהנו מההטבה, ועל כן עסקים קטנים שאינם יצרנים ייהנו מן ההטבה אם הם בעלי מחזור שנתי של עד 2,000,000 ש"ח, ובלבד שהם אינם מעסיקים יותר מ- 6 עובדים, וזאת בשונה מ- יצרנים בעלי מחזור של עד 3.5 מיליון ש"ח, שייהנו מן ההקלה ללא תלות במספר העובדים המועסקים על-ידם.
♦ יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי מהבית היהודי: "זוהי בשורה של ממש לעסקים הקטנים. הדבר יקל מאוד על פעילותם השוטפת וייתן להם אורח נשימה, כך שלא יצטרכו להוציא כסף בטרם קיבלו כל תמורה". עוד הוסיף, כי "על המדינה לעשות כל שביכולתה על-מנת לעודד ולהקל על עסקים קטנים, שיש להם חלק משמעותי בצמיחה ובתעסוקה במשק. ההקלה שהיא הטבה משמעותית מאוד עבור בעלי העסקים הקטנים היא כאוויר לנשימה עבורם ולא תפגע בהכנסות המדינה ממיסים. התיקון לחוק המע"מ יחזק מאוד את היצרנים הקטנים".
♦נציין, כי אנו ערים לכך שהדבר עלול (ובפועל מעורר) ביקורת של "איפה ואיפה" בין סוגי עוסקים שונים, אך במאמרנו זה בחרנו להתייחס רק לחצי הכוס המלאה והתכלית לסייע ליצרנים הקטנים.
