תביעה ייצוגית נגד המדינה לרבות נגד רשות המיסים/
אחד הכלים היעילים העומדים לרשותו של האזרח הקטן מול גופים גדולים הינה התביעה הייצוגית שעיקר מטרתה היא לרכז דרך תובע אחד המכונה "תובע מייצג" תביעות של אלפים בד"כ בסכומים קטנים שיחד מצטברים לסכומים גדולים אשר עשויים לעיתים להגיע עד כדי סכומי עתק. באמצעות מנגנון זה מערכת המשפטית "מחנכת" את הגופים הגדולים, שלא לעשוק אזרחים קטנים, גם אם מדובר בסכומים פעוטים יחסית עבור אזרח בודד.
כמובן שמבין הגופים הגדולים נמנית גם המדינה על כלל רשויותיה וחברותיה לרבות רשות המיסים שהינה הגוף הגדול ביותר במשק המספק בין היתר שירותים רבים לאזרח עבור תשלום שנגבה בד"כ באמצעות מיסים . למרות שהמדינה אינה פטורה מלהיתבע במסגרת תביעה ייצוגית , חלים לגביה, בעניין זה, דינים אחרים לעומת גופים פרטיים .
להלן סקירת ההבדלים בהליך תביעה ייצוגית נגד המדינה לעומת תביעה ייצוגית נגד גופים פרטיים:
- תקופת ההתיישנות – תביעה ייצוגית נגד גוף פרטי הינה עבור תקופה של עד שבע שנים שקדמו ליום התביעה לעומת זאת בתביעה ייצוגית נגד המדינה תקופה זו הינה שנתיים בלבד.
- אפשרות חדילה – גוף פרטי אשר יחדל ממעשיו עקב תביעה ייצוגית, לא ייהנה מאף הטבה בעניין. לעומת זאת, בתביעה ייצוגית נגד המדינה, עומדת לטובת המדינה הזכות שלא להיתבע ובתנאי שתחדל ממעשיה תוך 90 ימים מיום הגשת התביעה . כמו כן, במצב של חדילה, המדינה לא תחויב בהשבת כספים כלל לרבות בגין השנתיים שקדמו למועד התביעה, למעט תשלום שכר טרחה לתובע המייצג ולבא כוחו.
- זמן התגובה לתביעה ייצוגית העומד לרשות גופים פרטיים הינו 20 יום. אין ספק שמדובר בפרק זמן קצר ביותר בייחוד שמדובר בד"כ בתביעות סבוכות ומרכבות ולכן נאלצים גופים אלה לבקש דחויות וכך הם נותרים תלויים בחסדיו של בית המשפט. לעומת זאת, בתביעה ייצוגית נגד המדינה, למדינה יש שלושה חודשים מראש להגיב לכתב התביעה.
- זכות נוספת העומדת לרשות המדינה בעיקר כשמדובר ברשויות המס היא הזכות שלא להיתבע במסגרת תביעה ייצוגית אלא אם התובע מיצה זכויותיו במסגרת השגה ו/או ערעור על החלטת המדינה .
לאור האמור, למדים אנו כי מערכת המשפט סלחנית עד מאד בכל הנודע לעוולות שהמדינה עצמה גורמת לאזרחיה ולא ברור למה. ראוי כי המדינה תיקח אחריות למעשיה, תייעל שורותיה ובהדרגה תשווה את התנאים להגשת תביעה ייצוגית נגדה לעומת נגד גופים פרטיים.
