ישראל מהרמה הארצית עד לרמה המקומית וכולל התייחסות לפירוט העבירות העונשין והאמצעים לאכיפת החוק על המפר את הוראותיו.
אין חולק כי תופעת הבניה הלא חוקית היא נפוצה בישראל בקרב כל והינה מתרחבת עם השנים. החוק כולל בחובו פרק שלם בעניין הבניה הלא חוקית ומתייחס למקרים הבאים:
א. ביצוע עבודה או שימוש במקרקעין בלא היתר, כאשר אלה טעונים היתר.
ב. ביצוע עבודה או שימוש במקרקעין תוך סטיה מהיתר או תכנית.
ג. שימוש בקרקע חקלאית בניגוד להוראות החוק.
ד. שימוש חורג במקרקעין לאחר תום תקופת המקסימום שנקבעה בהתאם להוראות החוק.
בתי המשפט ראו צורך לפעול כנגד התופעה ובמסגרת שורה של פסקי דן ביקשו להרתיע את עברייני הבניה הקטנים והגדולים, כמו כן, ביצעו מספר תיקונים לחוק ואף נחקקו תקנות התכנון והבניה (דיווח על בניה שלא כדין). אולם, לא היתה הצלחה מרובה בעניין והתופעה עודנה רחבת היקף בעיקר באשר לסגירת מרפסות, הזזת חלון, בניית פרגולה וכיו"ב.
החוק קובע כי קיימת חובה על הועדה המקומית ועל הרשות המקומית להבטיח את קיומן של הוראות החוק וכל תקנה על פיו. בפועל, בשל התופעה הנרחבת, קיים קושי רב לרשויות לאכוף את הוראות החוק והתקנות על פיו ודבר הבניה הלא חוקית מתגלה בדרך כלל באחד מן המקרים הבאים:
א. מידע או תלונה שהוגשה לרשות המקומית על ידי שכן מתלונן.
ב. פניה לרשות המקומית ע"י מוכר נכס לקבל אישור להעברת הזכויות לקונה.
ג. ביקורת של פקחים על ידי מחלקת ההנדסה.
החוק נותן התייחסות לעונשין ולאמצעי האכיפה וקובע בין היתר כי על עובר עבירה לפי החוק עלולים לחול קנס ומאסר עד לתקופה של שנתיים.
בפועל, בתי המשפט עמוסים בתיקים בגין עבירות של בניה לא חוקית ועל כן, בשל חוסר זמן, היקף התיקים, בתי המשפט מעודדים לסגור תיקים, מה שמאפשר לנהל משאים ומתנים שונים בגין עבירות דומות והענישה מסתכמת בקנסות בסכומים שונים. התנהלות זו של התביעה גורמת לחוסר אחידות בענישה ולעיתים לחוסר צדק.
בימים אלה, נכנס לתוקף תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי (להלן: "התיקון") המאפשר לנציגי התביעה לסיים תיק באופן של "סגירת תיק בהסדר" עם החשודים בעבירות מסויימות וביניהן עבירות של בניה לא חוקית.
התיקון קבע שני תנאים לסגירת התיק בהסדר: האחד, העונש המתאים לחשוד בביצוע העבירה אינו כולל מאסר בפועל. השני, לחשוד אין כל רישום פלילי ב- 5 השנים שקדמו לביצוע העבירה.
בנוסף ובין היתר, נקבעו הוראות לעניין עריכת ההסדר לפיהן התובע יתחייב להמנע מהגשת כתב אישום נגד החשוד ויסגור את תיק החקירה נגדו אם יודה החשוד בעובדות המהוות את העבירה המפורטת בהסדר וכמובן יקיים את התנאים שיפורטו בו. כמובן שבמקרה של הפרת ההסדר, יוגש כנגד החשוד כתב אישום.
זאת ועוד, קובע התיקון כי במקרה שהתובע והחשוד הגיעו לידי הסדר לסגירת התיק, התובע יכלול בהסדר תנאים נוספים כגון הטלת קנס עד לסכום של 14,400 ש"ח, התחייבות של החשוד להמנע מביצוע עבירה, השבת המצב לקדמותו וכיו"ב.
לסיכום: מדובר בתיקון משמעותי שעשוי לחסוך הליכים פליליים ארוכים ומייגעים ולהמנע מעינוי דין של ממש מחד ומאידך לדאוג ל"תפיסת", עברייני בניה במהירות יחסית. בנוסף, התיקון לחוק קובע לכאורה "דין אחד" לעברייני בניה קטנים וגדולים, אולם יחד עם זאת, העניקו לתובע שיקול דעת רחב באשר להחלטה אם להגיע לידי הסדר עם חשוד מסוים ואם לאו.
מאחר ומדובר בתיקון חדש, יעילותו של החוק תתברר בוודאי בעוד מספר שנים לאחר שהוראותיו יאכפו ולבתי המשפט תנתן האפשרות לפרשו.
מירב שחר עו"ד ונוטריון, שותפה במחלקה המסחרית של משרד עו"ד גולדמן ושות' ומתעסקת בתחומי המשפט המסחרי והנדל"ן
