הביה מתחילה מכך שמכירת מקרקעין בישראל חייבת במס שבח לפי חוק מיסוי מקרקעין. אבל, אם המכירה תסווג כמכירה פירותית (למשל כמכירת מלאי או כעסקת אקראי) אזי המכירה תהיה חייבת גם לפי פקודת מס הכנסה. 

מדובר בשני חוקים נפרדים, שממסים את אותה עסקה. לכן, לכאורה, העסקה יכולה להתחייב לפי שני החוקים יחד. בפועל, מס שבח שמשולם בגין העסקה יבוא בחשבון כמקדמה על חשבון מס הכנסה, ולא יהיה מיסוי כפול. 

לסיווג העסקה כעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי יש השלכות כספיות כבירות: דבר ראשון, המיסוי הוא לפי המס שולי שיכול בקלות להגיע ל 48%, אבל בנוסף יש את החיוב במס ביטוח לאומי, שמוסיף יותר מעשרה אחוז, כך שאנחנו מגיעים למיסוי של יותר מ 60% במקום 20%-25% שהוא גובה מס השבח במכירת נכס שנרכש אחרי 2001. 

פסק הדין הידוע ביותר שמטפל בזכות מס הכנסה לסווג עסקה שמוסתה כבר במיסוי מקרקעין הוא פס"ד עמי חזן שניתן בעליון.  פס"ד פלומין מתייחס בין היתר לאישור על קיזוז הפסדים שנתן פקיד השומה, וקובע כי בעת מתן האישור היו לפני פקיד השומה כל הנתונים ולא התגלו נתונים חדשים מאז. על כך ועל דברים נוספים, מבסס בית המשפט את קביעתו כי אין לשנות את סיווג ההכנסה לעסקת אקראי, ומקבל את הערעור.