לאחרונה אנו עדים לתופעה שבה פקידי רשויות המס "האזרחיים" מפעילים לחץ על נישומים תוך כדי "איום", כי אם הנישום לא ישלם את אשר דורש ממנו פקיד המס, יעביר הפקיד את תיקו לחקירה פלילית. דבר שעלול לחשוף הנישום לסיכונים גדולים יותר כגון, הרשעה פלילית אשר עלולה להוביל להטלת קנסות כבדים ואף עונש מאסר והכתמת גיליון ההתנהגות של אותו אדם.
אין ספק, כי אמצעי זה מרתיע את רובם המכריע של ציבור הנישומים והשימוש בו מתברר בפועל כיעיל ביותר עבור פקידי המס. אך השאלה היא אחרת: היא האם המטרה מקדשת את האמצעים ? או שמא מדובר בשימוש מופרז באמצעים בלתי לגיטימיים ע"י פקיד המס "האזרחי".
לטעמנו, השימוש באמצעי זה איננו לגיטימי, שכן פקידי המס האזרחיים אינם בקיאים ברזי הדין הפלילי ולפיכך אין ביכולתם להעריך את הסיכויים להרשעת הנישום שבטיפולם. אך, לכאורה, אם בכל זאת מתגלים בפני פקיד המס ראיות אשר עשויה להוביל להרשעה פלילית, הרי, שכ"פקיד ציבור" מן הראוי הוא שאמור היה פקיד המס להעביר את הטיפול בתיק למחלקת חקירות, אשר מתמחה בדין הפלילי והם ורק הם שיכריעו אם התיק מתאים לטיפול פלילי או לא, לאחר חקירה.
חשוב לציין כי האפשרות לפיה, פקיד המס האזרחי מוותר על הצורך בחקירה פלילית בתמורה "לגביה יעילה" יותר של השומה האזרחית, חוטאת למטרה, מאחר ולעיתים נדרשת הרתעה מעבר לתשלום המס בלבד כגון מאסר בפועל. בנוסף , דרך זו מובילה לפגיעה בעיקרון השוויון שכן, נישומים שאין בידם הפרוטה צפויים להיקלע למצב בו לא יעלה בידם "לספק הסחורה" לפקיד המס ולפיכך ייענשו בחומרה, לרבות מאסר. יצויין, כי טענה זו אף יכולה לשמש כטענה מקדמית של אכיפה בררנית מצד הנאשמים.
על מנת למנוע את הטלת האימה על הנישומים כפי שצוין לעיל, רצוי כי רשויות המס יאמצו נוהל לפיו פקיד המס יהיה מנוע מלשתף את הנישום, שבטיפולו בהתלבטויותיו לגבי העברת תיקו לחקירה פלילית שכן אם סבור פקיד המס, כי התיק ראוי להיבדק במחלקת חקירות הרי שראוי, כי יעביר התיק לבדיקתם ללא ידיעת הנישום ובכך אף תישמר החשאיות הדרושה לניהול חקירה אפקטיבית. אם סבור פקיד המס, כי התיק איננו מתאים לחקירה פלילית הרי שאין מקום להטיל אימה על הנישום שכן פקיד המס כבר העריך, כי התיק אינו מתאים לחקירה פלילית.
אנו סבורים כי השימוש באמצעי זה נעשה לעיתים קרובות יותר בעת האחרונה מאחר ורשויות המס בשנים האחרונות מודדות את תוצאות גביית המס עד רמת הפקיד הבודד ועל סמך תוצאות הגביה. אין ספק כי מדידת ההישגים הינה מנגנון הכרחי לקידום האנשים המתאים והצלחת המערכת בכלל אך יחד עם זאת יש להיזהר מלהידרדר במדרון חלקלק ולכן רצוי לברור היטב את האמצעים העומדים לרשות המערכת גם אם אותם אמצעים מביאים לתוצאות גביה טובות יותר.
מכל האמור, מסקנתנו העיקרית היא שיש למנוע מפקידי המס "האזרחיים" את השימוש הסתמי באמצעי המרתיע של "שליחת התיק לחקירה פלילית" בכל דיון אזרחי המתנהל עמם, כחלק מהמאמץ לזירוז הגביה בתיק האזרחי.
