בית המשפט הציב רף מוסרי לשלטונות מע"מ

 

בית המשפט הציב  רף מוסרי לשלטונות מע"מ/

 

חברת ר.ד.מ.פ זמן אויר (להלן "החברה") משווקת מוצרים לטלפוניים סלולריים ויש לה סניפים ברחבי הארץ שאחד מהם פעל באילת . כידוע, מכירה של טובין באילת פטורה ממע"מ,  אבל החוק מתנה את הפטור בכך שחברה המוכרת את הטובין  תרשם במשרדי מע"מ אילת כעוסק אילתי .

 

החברה דנן  טעתה ולא רשמה את הסניף האילתי שלה כעוסק אילתי, אבל דיווחה על העסקאות שערכה באילת כעסקאות פטורות . לימים , התגלתה טעותה ומנהל מע"מ עט על הטעות כמוצא שלל רב  וחייב אותה במע"מ בהיקף של מאות אלפי שקלים על כל העסקאות שערכה   באילת.

 

השומה כשלעצמה היתה לכאורה מוצדקת שכן אף שהעסקאות בוצעו באילת והיו אמורות להיות פטורות ממס ,החוק היבש קובע מפורשות  שהפטור יחול רק אם החברה  נרשמה כעוסק אילתי.

 

כדי לעקוף את המכשול הכבד שהציב החוק היבש פנתה החברה אל מנהל מע"מ וביקשה ממנו להשתמש בסמכותו לרשום אותה רטרואקטיבית כעוסק אילתי,  ובכך לבטל למעשה את שומתו.

 

מנהל מע"מ סירב לבקשה לרישום רטרואקטיבי , טען כי הרישום הוא בעל ערך מהותי,  והשאיר את השומה על כנה .

המערערת הגישה ערעור על החלטתו והביאה בסיכומיה מדברי חז"ל לפיהם "לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה על פי דין ולא לפנים משורת הדין"

בית המשפט פסק כי מבחינה הדין המנהלי ניתן לערוך שינוי רטרואקטיבי של סטטוס או אפילו של תחיקה אם השינוי נועד להטיב ולא להרע (מה עוד שבמקרה זה קופת המדינה ועקרון מיסוי מס אמת לא נפגעו ממהלך זה   וכן לא נפגע חוק הסחר החופשי באילת) . לפיכך קיבל בית המשפט את הערעור וציווה על מנהל מע"מ לרשום בדיעבד  את החברה, ולבטל את השומה שנערכה לה.

 

אין ספק כי זהו פס"ד מוסרי ואמיץ מעין כמותו , וראוי שישמש נר לרגלי שלטונות המס , גם בנושאים אחרים .