הקשר בין מחאת הצדק החברתי, מחירי הדירות והיבטי המס בשכירות
♦ לאור מחירי הדירות הגבוהים, משפחות רבות שמעוניינות לרכוש דירה גדולה יותר עקב התרחבות המשפחה מתקשות לגייס את הכסף הדרוש לשדרוג הדירה. הפתרון שחלק מהמשפחות מאמצות הוא השכרת הדירה הקטנה, ושכירות של דירה גדולה תחתיה.
מבחינת היבטי המס, הכנסת המשפחה מהשכרת הדירה נחשבת להכנסה חייבת לפי סעיף 2(6) לפקודה. אם ההכנסה משכירות נמוכה מתקרה של כ 4000 ₪, ההכנסה תהיה פטורה לגמרי. אם היא עולה על התקרה, חלק מההכנסה יחוייב במס, ויוכל המשכיר לבחור אחת משלוש דרכים להתמסות עליה:
1. מס בשיעור סופי של 10% ללא זכות לניכויים.
2. מס בשיעור מלא על חלק ההכנסה העולה על התקרה המתואמת.
3. חישוב מס רגיל על כל ההכנסה, בניכוי הוצאות שהוצאו ביצור ההכנסה כגון תיקונים וכד'.
נשאלת השאלה, האם סכום השכירות שמשלמת המשפחה על הדירה הגדולה תוכר כהוצאה לצורך חישוב ההכנסה?
במצב החוקי כיום, התשובה שלילית לצערי. רשויות המס טוענות כי דמי השכירות שנישום משלם עבור דירה הינן הוצאה פרטית, שאיננה הוצאה לצורך יצור ההכנסה מהשכרת הדירה הקטנה. כך, משפחות רבות נענשות על כך שאין בידן לרכוש דירה גדולה, עונש הבא בדמות הטלת מס על דמי השכירות שהן מקבלות, ללא יכולת לקזז את דמי השכירות שהן משלמות.
רשות המיסים, מבחינתה, צודקת. הרי כך כתוב בחוק, והם אמונים על ביצועו.
הנישומים שמשלמים מס צודקים גם הם, שכן מן הצדק היה לחייב במס רק את ההפרש בין ההכנסות משכירות להוצאות השכירות.
לדעתי, הפתרון צריך לבוא מהמחוקק: יש לקבוע הוראת חוק לפיה דמי שכירות שמשלמת משפחה למגוריה, יופחתו לצורך מס מדמי השכירות שאותו תא משפחתי מקבל, על ההפרש יוכלו הנישומים לבחור בין אפשרויות המיסוי השונות כמתואר לעיל. כך, הציבור לא יענש פעמיים- פעם אחת בשל אי הצדק החברתי והעליה המטאורית במחירי הדיור, ופעם שניה על ידי הטלת מס על הכנסה מההשכרה הדירה הקטנה. השכרה שהוא נאלץ לבצע כי.....לא יכול היה לרכוש את הדירה הגדולה לה הוא נזקק.