♦ כבר בראשית סקירה זו, נבקש לפצוח בווידוי קטן– מר פוליטי צדק!
אם המחוקק ביקש להפחית את שיעור מס רווחי ההון על רווחי הון שנצמחו לאחר היום הקובע, ולמר פוליטי נצמח רווח הון לאחר המועד הקובע, הרי שהצדק מחייב להטיל על אותו רווח הון מס בשיעור מופחת; שהרי אם לא כן, נפלה את האחד לעומת האחר – ואין עוולה גדולה מזו.
♦ השאלה שאנו שואלים עצמנו היא, האם "מדעי" המס סובבים סביב צדק בלבד, או שמא ישנם שיקולים ועקרונות אחרים, היכולים - תחת מבחן האיזונים - להכריע את הצדק לטובת שיקולים ערכיים אחרים.
♦ את התשובה לשאלה זו ניתן למצוא, במנות גדושות, בהילכת פוליטי (ע"א 8569/06), אשר העלתה על נס את עיקרון החוקיות והיציבות וביכרה אותם על פני עיקרון הצדק. לשיטתו של ביהמ"ש – ואנו מקווים שאנו לא מקדימים את המאוחר – שאלת מועד צמיחת רווח ההון אינה רלוונטית והיא אפילו אינה שאלה ראייתית (אפילו תרד לה בת קול מן השמיים), ואת רווח ההון הליניארי יש לחשב כפי שציווה המחוקק, ללא קשר וללא כל התחשבות בנסיבות המקרה.
♦ ומעשה שהיה כך היה. מר פוליטי רכש בשנת 1992 יחד עם אחר חלקת קרקע (להלן: "הקרקע"). בשנת 2002 רכש מר פוליטי חלק נוסף בקרקע משותפו. לאחר השלמת העסקה בין הצדדים, הוסכם בין השניים כי יוקם בניין בן 7 דירות על הקרקע וכי חלוקת הדירות בבניין תתבצע כדלקמן: 5 דירות יועברו לבעלותו של מר פוליטי והיתרה למחזיק השני בקרקע. לימים, מכר מר פוליטי 2 דירות מתוך 5 הדירות שבבעלותו והוא נתבקש לשלם מס בגין השבח שנצמח לו.
♦ השאלה שנדונה בעניין פוליטי הייתה, מהו שיעור המס שיוטל על השבח שנצמח למר פוליטי; האם שיעורי מס הלינאריים, כטענת פקיד השומה, או שמא שיעור מס מופחת של 25%, כטענתו של מר פוליטי.
♦ כידוע, בתיקון 50 לחוק מיסוי מקרקעין הופחת שיעור המס על השבח הריאלי משיעור מירבי של 50% לשיעור מירבי של 25%. ברם, נקבע בתיקון כי שיעור המס המופחת יחול רק לגבי שבח ריאלי שיופק לאחר ה- 7.11.01 (להלן: "יום התחילה"); ולגבי רווחים מנכסי מקרקעין שנרכשו לפני יום התחילה – נקבעה הוראה פוזיטיבית בדין הקובעת כיצד יש לחלק את השבח הריאלי בין תקופות ההחזקה השונות ונקבע שיעור המס שיחול לגבי כל חלק בשבח.
♦ מר פוליטי סירב להחיל את נוסחת ייחוס השבח הריאלי הקבועה בחוק וטען כי, מאחר והשבח הריאלי נצמח כולו לאחר הקמת הבניין על הקרקע, יש לקבוע, כי השבח הריאלי כולו נצמח לאחר יום התחילה (ובהתאם חייב במס בשיעור של 25%). מאידך, עמדת מנהל מיסוי מקרקעין הייתה כי יש לפצל את השבח הריאלי בהתאם למנגנון הקבוע בחוק (פיצול ליניארי), וזאת ללא קשר ובהתעלם מהמועד בו, כלכלית, נצמח השבח. כך, ולטענת המנהל, הנוסחה השרירותית יכולה לעיתים להיטיב עם הנישומים, ולעיתים אף להרע את מצבם; אך זו הנוסחה שקבע המחוקק, לאחר שהביא בחשבון שיקולים רבים, לרבות השיקול של סטייה מסוימת מהטלת "מס אמת".
♦ וועדת הערר סברה כי ידו של עקרון ה"צדק" צריכה להיות על העליונה והחליטה לסטות מנוסחת הייחוס הליניארית שנקבעה. למעשה, וועדת הערר קיבלה את טענותיו של מר פוליטי. הוועדה הסתמכה, בין היתר, על פסקי הדין בעניין אינטר בילדינג ובעניין קלס וקבעה כי שיטת החישוב הליניארית היא בגדר חזקה הניתנת לסתירה על ידי הנישום, וכי ניתן לסטות הימנה אימת שזו יוצרת עיוותי מס "צורמים".
♦ בית המשפט העליון הפך, פה אחד, את החלטתה של ועדת הערר וקבע כי לצורך חישוב מס השבח, אין לסטות מנוסחת החישוב הליניארי שנקבעה בחוק. הנוסחה, כך לפי פסיקת ביהמ"ש העליון, נועדה להשיג יעילות, יציבות, וודאות ופשטות בחישוב השבח – עקרונות שאינם עולים בקנה אחד עם הגישה שהוצגה על ידי מר פוליטי. השופטת נאות ציינה בהחלטתה כי לפרשנות שמציע מר פוליטי אין נקודת אחיזה ארכימדית בלשון החוק והיא אף אינה מגשימה את התכלית והאיזון בין האינטרסים השונים שנבחנו על ידי המחוקק. בית המשפט אף סבר כי הפרשנות המוצעת על ידי מר פוליטי אינה משתלבת עם הוראות חוק אחרות בחוק מיסוי מקרקעין.
♦ יפים הם דבריו, בעניין זה, של כב' השופט גרוניס:
"מלאכתו של בית המשפט במקרה דנן קשה במיוחד מאחר ולשונו של החוק מוביל לכיוון אחד בעוד תחושת הצדק מוליכה לכיוון הנגדי. לאורך כל הדיון לא הייתה מחלוקת שהשבח נוצר לאחר יום התחילה שהרי במידה ומר פוליטי יאלץ לשלם מס בשיעור גבוה יותר מ- 25%, כאילו השבח נוצר בחלקו לפני יום התחילה, יוצר פיקציה על ידי המחוקק שלכאורה אינה נכונה עובדתית. ולפיכך במקרה דנן היה נכון וצודק סטייה מנוסחת החישוב הלינארי שנקבעה בחוק."
♦ למותר לציין, כי לפסק הדין חשיבות החורגת מגבולות ההלכה שנקבעה בו. כך, למשל, דומה כי ביהמ"ש סתם הגולל על דיונים דומים המתנהלים במס הכנסה לגבי הנוסחה הליניארית. כמו כן, ולאחר פסקי דין הפוכים רבים, אנו מוצאים את ביהמ"ש נצמד ללשון החוק ומעלה על נס את עיקרון היציבות והוודאות. על ההשלכה הפרשנית של פסק הדין, ימים יגידו...
* האמור במאמר מהווה את עמדת הכותב ואינו מהווה את עמדת רשות המסים.